mail לעמוס שוקן


 

 

נכבדי,

 

בשנות פעילותי במועצת העיתונות לא יכולתי שלא לשים לב לעובדה שאתה היחיד מבעלי העיתונים ורשתות התקשורת שאינו מסתפק בשיגור עורכים – בכירים ככל שיהיו – לישיבות המועצה – ואתה מגיע אליה תדיר.

זאת גם זאת – שהיית מרכזי מאד בהתנעת המועצה הזאת מחדש עם בחירתה של כב' השופטת בדימוס דליה דורנר לנשיאה.

אני מרשה לעצמי להסיק כי קיומו של גוף האמור לנתב את התקשורת הישראלית למחוזות של אתיקה והוגנות עיתונאית היה ונותר חשוב לך. צו העשה של גוף זה – מועצת העיתונות – הוא תקנון האתיקה. אני סבור שיש להדק עוד יותר את הקשר בין התקנון הזה לבין המציאות התקשורתית  בישראל.

ברוח זאת של הערכה אני רוצה להציג את הצעתי ששוגרה בכתב  לנשיאת המועצה לפיה יש לצרף לתקנון האתיקה אמנה חדשה בין בעלי עיתונים לבין המועסקים במקצוע העיתונות ונציגי הציבור החברים במועצה.

האמנה אינה עוסקת בכסף.  לא בשעות נוספות. לא בחוזה קיבוצי. לא בתנאי עבודה הולמים המשמרים את מעמדו וגאוותו המקצועית של העיתונאי.

 כל הנושאים האלה חשובים – שהרי אין לנתק את תנאי העסקתו החומריים של עיתונאי מרמת השואפים להגיע למקצוע ואלה המוצאים בו את עתידם.

אך בפוסט זה אני עוסק אך ורק ביכולת למלא תפקיד עיתונאי במקצועיות ובראש מורם תוך מודעות לזכות לחופש ביטוי מלא ולחובה בשמירה קפדנית ודקדקנית של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

הדור הצעיר בתקשורת – כמו קבוצת "שקוף" וחטיבת המצטרפים הצעירים לאגודת העיתונאים בתל-אביב– מגבש לעצמו בימים אלה מחדש שפה עיתונאית ערכית ומודעות מקצועית.

אמנה זאת נכתבה ומוצעת כאשר הם לנגד עיני:  אלה המקווים לבנות  לעצמם מסלול מקצועי עיתונאי ערכי. לא דוברים. לא יועצי תקשורת. לא אנשי יחסי ציבור, לא מעלי תוכן. כל אלה כבודם במקומו מונח ויש להם את חוקי המותר והאסור והנכון והמקצועי – משלהם. זאת אמנה לעיתונאים.   

אני מקווה שתצטרף אליה.

 

 

אמנה

בין בעלי ועורכי כלי התקשורת המודפסת, המשודרת והמקוונת החברים במועצת העיתונות, לבין העיתונאים המועסקים בכלי תקשורת אלה באמצעות האיגוד המקצועי החבר במועצת העיתונות, לבין נציגי ציבור החברים במועצת העיתונות. 

 

מתוך רצון לאכוף ולבצר את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות אנו מקבלים ומסכימים כי

 

1. זכותו וחובתו של עיתונאי למלא בקפדנות את כל סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.  לא תקום עילת פיטורין ולא תהיה פגיעה במעמד או בזכויות של עיתונאי/ת במקום עבודתו בשל מעשה או אי-מעשה שנועדו למנוע את הפרת סעיפי תקנון זה.

 

2. זכותו וחובתו של עיתונאי לבטא ללא חשש השקפת עולם בתוך מקום עבודתו ומחוצה לו. לא תקום עילת פיטורין ולא יחול שינוי במעמד או בזכויות של עיתונאי/ת במקום עבודתו בשל הבעת דעה בכתב או בעל פה שלא כוונה לפגיעה במעסיק. 

 

3. במקרה של מחלוקת בין מעסיק לבין מועסק באשר לחלות או פרשנות הסעיפים לעיל ועל פי פניית מעסיק או מועסק תמנה נשיאת מועצת העיתונות  ועדת ברור בת שלושה נציגי ציבור שהם חברי מועצת העיתונות.

לא יחול שינוי במעמד או בזכויות של עיתונאי שעניינו תלוי ועומד – עד להחלטת הועדה.

החלטתה  תהיה סופית – ומחייבת.

 

עד כאן לשון האמנה המוצעת.

האם יש לאמנה כזאת סיכוי להגיע לכלל חתימה מחייבת?

אינני תמים.

אני שומע את הקולות, חלקם של מאוכזבי או פגועי תקשורת, המדברים על כסף ורק כסף ככח המניע בעולם התקשורת. אני סבור שכסף (ועוד כסף) היה ונותר כח מניע מרכזי הן בהקמת והרחבת אימפריות תקשורת והן בפעילות איגודים מקצועיים.

אך לא הכח המניע היחיד משני צידי המתרס של מקצוע שיש לו נשמה, אופי ושפה משלו.

0 Responses to “mail לעמוס שוקן”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: