הרגע בו הפכתי להיות אתיופי


 

הצלמת מיכל פתאל מצוות "פלאש 90" תיעדה רגעים ראשונים של עולה מאתיופיה, 13 במאי 2008 – בין שני עולמות. כאן- בנמל התעופה בן גוריון, ממתינה להסעה שתיקח אותה למרכז הקליטה בישראל. הצילום מובא באדיבות "פלאש 90" ובאישור הצלמת מיכל פתאל המלווה את העליה מאתיופיה בעדשות מצלמתה.

לכל אחד אוסף של רגעים מעצבים. אני הוספתי רגע אחד כזה לאחרונה. הרגע בו הפכתי להיות אתיופי.

כדי להיות פוליטקלי קורקט אני צריך לכתוב "הרגע בו הפכתי להיות עולה מאתיופיה". אבל זה סיפור מהחיים ולא מהסלון. ובחיים, כשאתה חי בצבע שחור, אתה לא שומע בהכרח ותמיד את הצירוף "עולה מאתיופיה". אתה שומע רק "אתיופי".

זה קרה לי דוקא בכנס אילת השני לתקשורת. בתוך למעלה מאלף עיתונאים דוברים ואשפי יחסי ציבור כולל איסטרטגים של תקשורת – היתה גם עיתונאית אחת שעלתה מאתיופיה.

כמו כולם, גם היא נעה בין רבי השיח המלומדים (פחות או יותר) כאשר תגית זיהוי של עיתונאית תלויה לצווארה. היא נטלה חלק בפאנלים, היא אמרה את דעותיה, היא היתה כמו כולם – רק בצבע אחר.

בחדר האוכל ההומה של מלון "הילטון מלכת שבא", ביום השלישי לכנס, כשהיא עברה שם בין השולחנות, נמצא אחד מצעירי הצנזורה הצבאית, לובש מדים שהגיע לכנס, שפנה אליה והודיע לה בנימת טרוניה  ובקול רם שנשמע גם על ידי היושבים בסמוך שאפשר, כן כבר אפשר, ממש אפשר והגיע אפילו הזמן – לפנות את הצלחות מן השולחנות.

העירו לו שלא מלצרית ולא מפנה כלים  היא האשה הזאת אלא עיתונאית מבאי הכנס. אחרי שהעירו לו – הוא התנצל. לא היתה תקרית. ההתנצלות נרשמה, אם לא התקבלה, הרגע נבלע בין רבים אחרים.

אך אני הפכתי אתיופי מפני שקלטתי באחת מה שידעתי מהתבוננות וסיקור מחאה ומקריאה – אך לא הרגשתי בחדות בהירה כל כך: להיות שחור בישראל זה לקום כל בקר עם מוכנות לספוג הערה הקוברת אותך בקופסה אחרת ונחותה בדרוג התדמיות הישראלי.

 שומר בפתח פאב? זה שמעביר עליך גלאי מתכות בתחנה המרכזית? כן. מלצרית? כן. עובדת ניקיון? ודאי.

אבל עיתונאית??? בכנס על תקשורת בעידן המדיה החדשה? זה לא מצטייר. זה לא מתקשר. זה לא נתפש.  לא נמצאה לו לאותו צעיר הקישורית הנכונה, באותה ארוחת ערב מרובת הסלבריטאים והטאלנטים. 

 לא בזדון, אלא מפני שזאת התבנית הקליטה – הוא יצר זיהוי כמעט אוטומטי בין צבע עור לבין עוד ג'וב אחד בתחתית הסולם.

כן. לא צריך להגיע למסקנות גורפות. לא כולם כך. זה לא קורה כל הזמן.

אך קורה יותר מדי.

 

 

0 Responses to “הרגע בו הפכתי להיות אתיופי”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: