רייכר יעשה להם סטנד- אפ (במכרז האמיתי)


 המקצוע העיתונאי הופך  עכשיו להיות אחד המקצועות היותר מבוקשים כמאגר טלאנטים לפוליטיקה,   מקצוע "סקסי" מבחינת השווי והרייטינג המוערך שלו בקלפי.

כשעושים את חשבון הקולות (והאס. אמ. אסים) – מתברר כי בימין ובשמאל של המפה הפוליטית מתגלה ביקוש דומה למצרך החודש – מותג-טאלנט תקשורתי.

 אל תביאו לרשימה רק גנרלים אחרי פרישה. די בפרופסורים מהאקדמיה שנעים אבודים במסדרונות הכנסת כמי שנכלאו במתקן סגור. אל תביאו עוד  ראש מועצה מקומית שעשה את כל הדרך מן "השטח" ונותר (לפי שעה) מחובר אליו. הביאו עיתונאית. אם אין – אז עיתונאי או מי שמתאים עקרונית וכללית להגדרה "איש תקשורת בכיר".  אחד שמתקשר בכשרון טבעי ובניסיון נרכש, לרדיו, לטלוויזיה. גם לבלוגוספירה.   

חציית הקוים בין תקשורת לפוליטיקה ובחזרה אינה תופעה חדשה – אך הניוד התעסוקתי בולט עכשיו יותר מאי פעם בעבר מפני שהוא בא בגל אחד ומפני שהפוליטיקאים החדשים מבצעים מעבר שנראה לפחות מבחוץ – כמעבר חד.

 נמאס להם לכתוב ולדבר על הזירה. הם רוצים להשפיע מתוך הזירה. הם יודעים ואנחנו יודעים כי בזירה הזאת ממשיכים לדבר ולעיתים משפיעים אפילו פחות. אבל, רבאק, גלגל המזל עובד: מתחילים ח"כ – עשויים לגמור מיניסטר.

ראשונים היו בכנסת עיתונאים כמו גרשום שוקן ובשנים שלאחריו גם אריאל וינשטיין, שלום כהן או  יוסף לפיד ז"ל. הוסיפו לשמם את התואר ח"כ  עיתונאים כאורי אבנרי ושאול יהלום יבדלו לחיים ארוכים. יוסי שריד, יעל דיין, יאיר צבן,  גאולה כהן   וישראל אייכלר הגדירו את עצמם  עיתונאים על פי מקצועם.

הם חשבו ודיברו בטכסטים קליטים. מי שסיקר אותם קיבל חומר שאינו טעון שכתוב עמוק. חלקם שבו אל התקשורת אחרי פרישתם.  

בדור המעברים החדים זה קורה בקצב מהיר ובלי שנות הליכה לבר-מצוות-חתונות של חברים בסניף המפלגה.  הראשונה בגל העכשווי היתה שלי יחימוביץ', שהחלה לתרגל את הפוליטיקה שלה עוד מאחורי המיקרופון כשהכל היה דיבורים.

 בקורסים למדע המדינה ותקשורת –  יציינו כי יחימוביץ' הוכיחה שעיתונאים הקופצים למים הלפעמים רדודים של הכנסת אינם מתקשים לשחות כשמישהו מכין להם את המקפצה- והם שוחים  מהר גם בלעדיו. בזכות יכולתם שלהם – הם מרגישים שם כמו בבית.

בשני מקצועות שבהם המילים הם כלי העבודה המובהק להישרדות  ולהשפעה – אנשי תקשורת  ופוליטיקאים מדברים בשפה אחת ולראשונים יש יתרון מוכח: ניסיון מצטבר.

עוד מאפיינים של זהות: שני המקצועות מחייבים ויתור על פרטיות ויכולת עמידה והתמדה בתנאים של חשיפה מתמדת. שני המקצועות יוצרים התמכרות חזקה –  מפני שכח ממכר.  מי שמנסה כח פעם אחת מתקשה להיפרד.  מכורים יודעים לזהות ולהבין אלה את אלה.

בסיבוב הזה הגיח במהירות ובעיתוי נכון  מי שהיה כתב המחוזות הרחוקים של העיתון לאנשים חושבים, דניאל בן סימון (עבודה). בין אם יש לו פטרון מובהק שדחף אותו לצמרת  ובין אם אין לו כזה – בן סימון הוכיח שהניסיון העיתונאי שלו בדיבוב אנשים, ביצירת קשר מיידי עם אגפים שונים של השיח הישראלי – הוא קורס הכנה מעשי מעולה גם בקמפיין פוליטי.

שמעתי הרבה נאומים משעממים בחיי – גם של אנשים בעלי יכולת שבאו אל הכנסת ממקצועות שבהם אפשר היה בהחלט להצליח בלי לדבר.  אין חשש לשיעמום אם בן סימון יעלה לדוכן במליאה.

רייכר על נושאיו וכישוריו בקישור אינטרנטי למודעת אחד ממאגרי המרצים המונים אותו בשורת הטאלנטים הבכירים הזמינים להרצאה מרתקת. יתכן כי אחרי פברואר יממן משלם המיסים את ההרצאות.

יש גם הוכחה לכך שלעולם לא מאוחר מדי לחצות עוד קו: התברר כי גדעון רייכר הותיק (גמלאים)  זכה במקום השני במכרז האמיתי של רפי איתן – להצלת מפלגה בהתרסקות.

אם יש מישהו שמסוגל למכור פעם נוספת מפלגה שהחזירה ציוד אחרי מופע שלא הייתם רוצים לראות גם בבית אבות מוגן – רייכר הוא האיש. אחרי שעות רבות של מסך קטן ואלפי שיחות עם מאזינים, היו"ר הלא רשמי של אגודת ההיפוכונדרים (לעולם לא תעזו להצית לידו סיגריה)  מסוגל להפוך  את מה שנותר ממפלגת הגימלאים למופע סטנד אפ ממוקד יותר.

אני מעז להעריך כי יש כאלה שיצביעו גימלאים רק בשביל לשמוע את מי שהיה כתב פרלמנטרי לאורך שנים – עושה את הקטעים שלו מעל הדוכן במליאת הכנסת.  בלשון הערוץ הראשון: רייכר, לפחות,  יתן תמורה בעד האגרה.

עוד לא התאוששנו מן הידיעה על הקולגה רייכר ובאה הידיעה על אורי אורבך שמצטרף לבית היהודי במקום טוב למעלה. בבית  הזה אין צורך  לבזבז חיזורים אחרי בעלי זכות בחירה בפריימריס: יש מה שהיה מכונה בעבר "ועדה מסדרת" – כלומר מועצת חכמים כשרה.

אין תקופות צינון במעברים החדים של העיתונאים אל הפוליטיקה.  חשדנים יעלו השערה שהעיתונאי היה קצת פוליטיקאי עוד שהחל לרוץ לכנסת. כשם שפוליטיקאים עושים תקשורת לפני ומאחורי הקלעים –גם במהלך הכהונה.

בסך הכל, חדשות טובות: במצב של משק במצוקה וקיצוצי משרות, מסתמנת תנועה דו סיטרית בין אנשי התקשורת לבין פוליטיקאים, צמד מקצועות ממכרים כאמור לעיל – אך  לא בטוחים.  יותר עיתונאים באים לכנסת ויש חברי כנסת שהופכים לאחר כהונתם לאנשי תקשורת על כל ענפיה.

כך בימים האחרונים: הח"כ לשעבר רומן ברונפמן נבחר לכהן כיו"ר בית הספר לתסריטאות של עדית שחורי. אחרי שראה מקרוב מאד סצינות טעונות מלודרמה וקומדיה בכנסת – ברונפמן בשל לתסריטאות.

עידכון ואולי לא אחרון: ניצן הורוביץ במקום השלישי ברשימת השמאל המאוחד.

צפו לבא אחריו כי yes– גם ש"ס יכולים.

 

1 Response to “רייכר יעשה להם סטנד- אפ (במכרז האמיתי)”


  1. 1 הופעות סטנד אפ 12 ביולי 2011 ב- 6:03 pm

    זה מדהים שהאנשים שהמליכו את בנימין נתניהו הם בעצם שמאלנים ציניים לחלוטין שהציעו להם פשוט הצעה יותר שמנה. זה רק מראה שהכול זו הופעת סטנד אפ עצובה במיוחד ושהפוליטיקה נהייתה עוד סוג של מוצר. אותם אנשים, מעניין איך הם מתרצים זאת לעצמם?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: