אחי, אחמד טיבי


 

 

אני כותב אליך מפני שאתה היחיד בהנהגה הפרלמנטרית הישראלית-ערבית  שמנסה, במופגן, להבין אותנו. להבין את הנפש הישראלית-יהודית. היחיד שמגיע ביום הקראת שמות נספים בשואה לכנסת. היחיד שאינו שקוע אך ורק בנכבה שלו. ועם זאת אני חושב שאתה מועל בשליחות הציבורית שלך. אני רוצה להסביר מדוע.

יכולת להיות רופא גניקולוג טוב. אלא שיום אחד, בבית החולים "הדסה" על הר הצופים, עלה לך איש בטחון על העצבים. ביקש לחטט בכליך ופרצה תקרית שהביאה לנטישת המסלול ההוא. הפרלמנטריזם הישראלי הרוויח איש חד לשון, עתיר פרובוקציות, אחד שמכיר אותנו על החולשות ועל העוצמה – יריב פרלמנטרי ראוי. זכותך לחשוב כי המלחמה בחמאס היא קמפיין בחירות. זכותך לומר זאת מעל דוכן הנואמים במליאת הכנסת.

אני סבור שאתה וחבריך ברע"מ-תע"ל צריכים להישאר בכנסת. הרעיון של "דמוקרטיה מתגוננת" נועד להגן על דמוקרטיות מפני רוב המנצל את חולשות המסגרת הדמוקרטית כדי להגיע לשלטון בדרך דמוקרטית – ואחר כך מבצע מעבר חד לדיקטטורה.

אין חשש שהמיעוט הערבי בישראל יכבוש את רוב המושבים בכנסת ויקים את מדינת כל אזרחיה.  המדינה תישאר יהודית ברובה ודמוקרטית – גם אם תרצה אותה איסלמית וחמאסית. ביני לבינך – אוף דה רקורד – אני בטוח שאתה לא רוצה לחיות במדינה כזאת. האויר ברמאללה צח – אך גם שם לא ניתן ללמוד שיעור בשיפור הליכים דמוקרטיים.

מדי פעם קם מי שרוצה לזרוק את חברי הכנסת הערבים החוצה ומדי פעם הם מאיימים שיקימו לעצמם ולעמם פרלמנט נפרד. תזכורת לעובדה שלא כל חברי הכנסת הערבים חשים כאן בבית. רעיון גרוע אחד לא צריך לגרור רעיון גרוע אחר. מקומכם איתנו. נגזר עלינו.

כתבתי שאתה וחבריך מועלים בשליחות הציבורית שלכם. האמיתית. הנכונה. אני לא מתכוון למעילה מן הסוג של פרלמנטר מזהיר אחר – עזמי בשארה. נואם ומחוקק מרתק שחצה את הקווים. אני זוכר אותו צועד בקומת הועדות של משכן הכנסת לחדרו הסמוך מאד לחדר ועדת החוץ והבטחון. הולך ומתקשה לכבוש את הקושי שלו להתחיל את יומו במקום כזה. 

 עזמי נחנק בכנסת. נחנק משינאה לכל מה שיש בו ציונות.

אותו אני כמובן שלא רוצה לראות בפרלמנט. לא האמנתי שהוא ילך כל כך רחוק בשינאתו. אבל הוא הלך.  ואתה לא עזמי. גם כשהייתם ביחד, כאילו שותפות, היה ברור שלא נועדתם ללכת יחד.

 האם ג'מאל זחאלקה, מנהיגה העכשווי של בל"ד, מתנער מחציית הקווים  שעזמי מייצג? לא.

וכך הוא השיב לועדת הבחירות המרכזית: "עזמי בשארה הוא ממייסדי בל"ד, הוא עיצב את מצעה ואת דרכה הפוליטית, ואנו שומרים על קשר אישי ופוליטי איתו. הוא נחשב למנהיג אך אין לו שום מעמד ארגוני".

אף לא מילת הסתייגות אחת. ובמשולש חמאס-פתח-ערביי ישראל, כאשר הפתח בגדה הוא הפרטנר היחיד בשטח להכרה בישראל ולשיחות עימה, זחאלקה מנפיק נזיפות בנשיאה של חצי פלשתין מפני שאינו בוטה מספיק בגינוי ישראל על המבצע בעזה. הוא מתון מדי, מחמוד עבאס, לטעמו של הרוקח זחאלקה שכמה מן המרשמים שלו עלולים להרעיל אותנו.

היכן המעילה הגדולה של כמה מחברי הכנסת הערבים, של ההנהגה? הייתם יכולים להיות הגשר. אלה שמבינים את הנפש הישראלית ואת הנפש הפלשתינאית. אלה שיכולים לחבר ולתרגם מונחים ורצונות ושאיפות. לא לחלוטין ישראלים. כבר לא רק פלשתינאים. ישראלים-פלשתינאים.

הייתם יכולים להיות הגשר האמיתי לשלום. לפיוס. לא רק בין יהודי ישראל לבין העם הפלשתינאי – בין ישראל לבין העולם הערבי כולו.

ודוקא בימים של מבחן – אם היה קם בכם קול שאומר לא לחמאס. לא לחיזבאללה. כן לדרך היחידה האפשרית לשלום והיא עוברת בוושינגטון – לא בטהרן.  אם היה בכם האומץ לאינתיפאדה של שלום. אם הייתם מעיזים לומר – ובזמן – את דעתכם האמיתית על הקנאים ועל המושחתים במחנה הפלשתינאי.

 אלה שמעדיפים להקים בונקר במקום להקים אוניברסיטה ואלה שלוקחים את הכספים לארון הנעליים של המאדם. אלה שמגדלים דור של שינאה בשם אללה ונביאו – ואלה שתקציבי הסיוע של מדינות תורמות נספגים  בחשבונות הבנק שלהם.

אלה שמסוגלים לחסל עורך עיתון בשל קריקטורה לא נכונה.

אלה שזורקים יריבים לכל הרוחות – מן החלון למטה. אלה שמראים דמוקרטיה פלשתינאית בנוסח עזה.

לא שמענו את הקולות האלה. אתם מבקרים ומייסרים  אותנו כאן וברחבי העולם – וטוב שאתם מציבים בפנינו מראה.

ואיש לא יאמר שתפקידו של ח"כ ערבי בכנסת הוא לדאוג למים, חשמל וביוב. לא רוצים אותכם מוכתרים מטעם. אין עוד מצב שתהיו כאלה. רוצים   אותכם מעורבים בכל נושא. בכל הכרעה. גם במסלולי הידברות גלויים או סמויים עם מדינות ערב. גם בממשלה. גם בתיקון קיפוח נמשך בחלוקת משאבים בין יהודים לבין ערבים.

אך כשמדובר בכם, בערביי 1948  – אתם נשמעים מגוייסים – ולא דוקא לשליחות הזאת.  

דניס רוס האמריקני נהג לדבר שעות על מפלס אמון שצריך להיבנות בהדרגה בין ישראלים לבין פלשתינאים באמצעות "צעדים בוני אמון".

מה קורה למפלס האמון בין ישראלים לבין ערבים ישראלים? אחווה יהודית-ערבית היא לא דוקטרינה. היא לא מצע מפלגתי. היא דו קיום שקט גם ברגעי מבחן  קשים. לפעמים, והרבה פעמים,  אתה לא שם. לא איתנו. ולעיתים גם לא על הגדר. הקולות שעולים מכאן נשמעים לעיתים כמו הקולות מן  הצד השני של מתרס הקסאם.

אני לא צריך להמתין להכרעת  בג"צ כדי להבין שההחלטה שלא להתיר גם לאלה שרוצים במדינת כל אזרחיה להתמודד על מקומם בפרלמנט– היא החלטה שגויה ולא דמוקרטית.

מקומכם בכנסת, כולל בל"ד– והדמוקרטיה הישראלית תכיל אותכם – גם תתגונן כשצריך.

אבל להיות בכנסת כדי להיות – זה מעט מדי. ואולי מאוחר מדי.

אתם יכולים להיות הגשר לשלום.

עכשיו.

15 Responses to “אחי, אחמד טיבי”


  1. 1 אוריאל 17 במאי 2009 ב- 4:26 pm

    טיבי לא רק התעצבן על המאבטח אלה הכה אותו בראשו בעזרת תיקו ופתח לו את הראש….הוא סולק מהדסה והאשים את הדסה בגזענות בעקבות המקרה….

  2. 3 חיים שיבי 15 בינואר 2009 ב- 9:11 pm

    הייתי חייל בחזית המצרית. בתעלה. הייתי בנמל התעופה בן גוריון כאשר מטוסו של סאדאת נחת. בעיני זה נראה כנס. זה היה סיפור של מנהיג שהעז – ושילם. הסיפור הראשון שלי מוושינגטון היה על כר הדשא בבית הלבן בספטמבר 1993 כאשר רבין וערפאת לחצו ידיים. גם רבין העז ושילם. מה אני מנסה להגיד- שאינני מאבד את התקווה לשלום ואינני מנסה ליפות את המציאות. אני מעריך כי יש בצד הפלשתינאי אנשים ונשים שמוכנים לפשרה היסטורית של ממש. היא מחכה למנהיגות.

  3. 4 יוסי 15 בינואר 2009 ב- 6:00 pm

    ואולי אוסיף דוגמא/הערה:
    איך זה שתופעת המתאבדים לא זוכה ל"קול אחר"?
    איך זה שאחמד טיבי לא מזדעזע – בערבית – בעניין הזה?

  4. 5 יוסי 15 בינואר 2009 ב- 5:48 pm

    אזרח,
    אני מדבר על "קול אחר" של בודד או בודדים, ולא על מהפך בהנהגה של העם הפלסטינאי.
    השאלה למה הקול האחר הזה לא נשמע.
    לדעתי הוא לא נשמע – לא כי אין קול כזה, אלא כי אין טיפת סובלנות לשמוע אותו.
    והדבר חל לא רק על הסכסוך אתנו, אלא על תחומי חיים רבים נוספים שאינם נוגעים לסכסוך.

  5. 6 אזרח. 15 בינואר 2009 ב- 5:22 pm

    http://www.haokets.org/

    The nationalist, not only does not disapprove of atrocities committed by his own side, but he has a remarkable capacity for not even hearing about them."

    George Orwell .

  6. 7 אזרח. 15 בינואר 2009 ב- 5:06 pm

    להתעמר בצד החלש ? עצם הפעולות של החזק מביאות את התגובות של החלש.

  7. 8 יוסי 15 בינואר 2009 ב- 4:58 pm

    חיים,
    אני לא בטוח שהדוגמאות שהבאת הן ממין העניין.
    זרמים שונים תמיד היו ויהיו בעולם הערבי והפלסטינאי (כמו גם אצלנו).
    אני לא משוכנע כלל וכלל שהזרמים הלו זורמים בכיוונים מנוגדים זה לזה ככל שהמדובר בסכסוך אתנו (הטענה שהזרם המתון ויתר על תורת השלבים עדיין טעונה הוכחה), ועכ"פ המאבק ביניהם היום הוא בעיקר על שליטה ביישות הפלסטינאית.

    השאלה אם יהיה זה ריאלי לצפות למנהיג פלסטינאי, אפילו ערבי ישראלי, שיקום ויקרא – בערבית – אל בני עמו: רבותי הגיע הזמן להתחיל להתפייס עם מדינת היהודים.

    השאלה אם יהיה זה ריאלי לצפות שתקום נניח חבורת רצינית של אנשי רוח או בלוגרים פלסטינאים, אפילו ערבים ישראלים, שתקרא – בערבית – לפיוס כזה.

    לעניות דעתי אין לשגות באשליות בעניין הזה, ודברים מסוג זה ייחשבו לדברי בגידה וכפירה של ממש – על כל הסנקציות שיתלוו לכך.

    אגב, קשור או לא, אני נזכר עכשיו שבקמפ דייויד שהיה בין ברק וערפאת, אמר ערפאת שהוא לא יכול לחתום כי הוא חלש מדיי, ואין הוא יכול לחתום על הסכם מחייב – מעמדה של חולשה. כדאי לזכור את הדברים הללו – גם היום.

    ובכלל, היהודים מבינינו שמנסים להכניס לפיהם של הפלסטינאים נכונות להתפייס – מזלזלים בשאיפות שלהם ובכמיהות שלהם ובעצם מתנשאים עליהם.

  8. 9 נעה 15 בינואר 2009 ב- 3:55 pm

    אני רוצה לשאול מה אתה עשית בשביל לבנות גשר, או שנוח לך רק לבקר את מי שמנסה?

    קל להטיל ספק שמי ש/מתאמץ.
    לא צריך הרבה.
    רק פוסט כביכול מבין. כביכול תומך.
    אך שאינו מבין ולא מתאמץ ולא תומך במאום.
    רק דורש ודורש זאת מן הצד השני.

  9. 10 חיים שיבי 15 בינואר 2009 ב- 3:23 pm

    עובדה שיש פתח ויש חמאס. אז כבר ספרנו שתי דעות במחנה הערבי. ועם הזמן אנחנו נראה גם שלוש

  10. 11 אזרח. 15 בינואר 2009 ב- 3:21 pm

    לחוף שבו נהרגו בני משפחת ע'אליה.מעניין.
    שלומי אלדר מרואיין על הנושא,כאן:

    http://www.keshev.org.il/site/FullNews.asp?NewsID=141&CategoryID=3

    תחקיר ממצא של קשב,כאן:

    http://www.keshev.org.il/FileUpload/KESHEV_Report_May_2007.pps

  11. 12 עמרם נאווי 15 בינואר 2009 ב- 2:09 pm

    בלד היא מדינה הדוגלת בשיויון זכויות אזרחי מלא בישראל. אפשר לחלוק עליה. אבל העובדה שמפלגה התומכת בהחלת החוקה האמריקאית במדינת ישראל נפסלת כחתרנית, על ידי מפלגות התומכות בטיהור אתני, רק מראה מי אתם וכמה אתם גזענים. נמאסתם

  12. 13 יוסי 15 בינואר 2009 ב- 2:05 pm

    לאזרח,
    לגבי הטיל בחוף הים, אני מתקשה לזכור, אבל יש סיפור על "תאונת עבודה" שאירעה בחמאס, שכתוצאה ממנה התפוצצה פצצה בין אנשים.
    האם אין המדובר במקרה הזה בחוף הים?

  13. 14 אזרח. 15 בינואר 2009 ב- 1:51 pm

    בשל קריקטורה לא נכונה,ויש את אלה המחסלים צלם עיתונות ע"י פגז של טנק.

    יש את אלה שזורקים יריבים לכל הרוחות , מן החלון למטה,ויש את אלה הזורקים פצצה מונחית של טון חומר נפץ על בניין קומות,ועל הדרך מעיפים לשדות הציד הנצחיים 14 אנשים שאין להם עניין עם שחאדה,ופוצעים עוד רבים על הדרך .

    http://www.aad-online.org/2005/Hebrew/2-Feb/29Jan-3/3-2/a1.htm

    ויש כאלה אשר אפילו לא מרגישים רעידה בכנף,בגוף,או בנשמה.

    יש את אלה היורים רקטות בלתי מונחות על אזרחים חפים מפשע,ויש את אלה היורים פגזים מונחים על אזרחים חפים מפשע,וגם מצליחים לפגוע.טוף,יש רמת דיוק גבוהה.

    יש את אלה שרצו להוריד את מוחמד דחדוח מהג`יהאד האיסלאמי, שלחו טיל,והורידו משפחה
    שלמה.שבע נפשות ממשפחת ע'אליה, שיצאו לחוף הים.

    http://sangha.org.il/?p=43

    "דיווח של דפנה בנאי על שיחת טלפון עם חבר מעזה:

    במשך כל המלחמה האורורה הזו אני בקשר עם אבו-פתחי ע'אליה מבית להיה. משפחת אחיו של אבו-פתחי ספגה לפני שנתיים וחצי טיל בחוף הים ו-7 נפשות , כולל האח עצמו , אישתו ו-5 ילדיהם נהרגו. (זוכרים את תמונת הילדה הרצה לחפש את אביה ומוצאת גופתו). אבו פתחי מטפל מאז במשפחת אחיו בנוסף על משפחתו שלו. למשפחה יש שדה ובו הם גידלו תות שדה, שנה לפני ההפגזה על החוף ירה צה"ל על השדה ו-7 בני משפחה אחרים, ביניהם 2 בנים של אבו-פתחי, נהרגו. מאז לא עובדים יותר בשדה – בין כה אין למי למכור את התות כי המעברים סגורים. בסך הכל ב-4 השנים האחרונות 14 בני משפחה מתו מאש ישראלית. 15 אחרים, כמעט כל היתר, נכים (בנו בן ה-16 של אבו פתחי, קטוע רגליים מאז הירי על השדה, כאשר היה בן 12). "

    נו,טוף.פגז תועה.טועים.קורה,לא?

    על בבית חנון הורידו 11 פגזים "טועים" , שהרגו 20 איש,ופצעו רבים.

    http://new.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=787133&contrassID=2

    אחרי שדיווח שירה 5-7 פגזים, צה"ל מודה: ירינו 11 פגזים על בית חאנון

    אזזז,אולי למרות הצדקנות העולה מהבלוג הזה ,אולי ישראל דומה לחמאס ?

    http://sangha.org.il/?p=33

    אולי ישראל רוצה צורת יחסים עם הפ'לסטינים, שבה היא, ואך ורק היא, השליט שכל הכוח בידו ?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/838/694.html

    או,כפי שאחמד טיבי מכנה אותה, מערכת יחסים של אדון,ועבד .

    אחמד טיבי מסביר מה קורה למפלס האמון בין ישראלים לבין ערבים ישראלים,כאן:

    http://www.reshet.tv/newsite/programs/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99/blue%20id/blue_id_video.aspx

    בתוכנית השלישית,הרביעית והחמישית.

  14. 15 יוסי 15 בינואר 2009 ב- 11:47 am

    חיים,
    אתה מבקש שיבינו את הנפש הישראלית יהודית, ומשבח את טיבי כיחיד שמנסה להבין אותנו.
    אבל כל הציפיות שלך מטיבי ומחבריו מעידות שכנראה אינך מבין את הנפש הערבית.
    כי בעוד שאצלנו שם המשחק הוא פלורליזם (שני יהודים שלוש דעות וכו') – החברה הערבית, ואולי המוסלמית בכלל, אינה סובלת פלורליזם או דעה אחרת.
    והסנקציות על דעה אחרת הן לא ממש צמחוניות.
    ראה פסוקי השטן של רושדי, ראה הקריקטורות בדנמרק.
    נכון, שם זה היה נגד קודשי הדת, אבל חוסר הסובלנות לדעה אחרת מתפשט ומציף תחומים רבים נוספים ולמעשה את החיים כולם.
    אין מצב שאדם בחברה הערבית יילך נגד הזרם, וכבר אמרתי שהסנקציות על סטייה מן השורה הן לא ממש צמחוניות.
    ואתה מבקש מאחמד טיבי ומחבריו ללכת נגד הזרם.
    אין חיה כזאת.

    וזה על קצה המזלג.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: