הזמנה לפילוסופיה של נאמנות (ותקשורת)


 

התבוננות נמשכת בפוליטיקאים מאפשרת זיהוי מודלים של אנשים ונשים תאבי כח. שלוש חלוקות להמחשה:

א.    יש נאמנים על תנאי- אלה השייכים לבוס ומגלים נאמנות של גולדן רטריבר חביב כל עוד הבוס יכול לתגמל בתארים ושררה. להפתעת כמה מן הסובבים אותם הם   מתאיידים במהירות ומשדכים את עצמם לקודקוד אחר – כאשר הבוס המיתולוגי מתייבש על ספסלי האופוזיציה. ויש נאמנים בכל מזג אויר.

ב.    יש צייתנים על פי הספר – אלה המאמצים לעצמם וכופים על אחרים בקנאות את משנתו התורנית של הבוס אך אינם  מוסיפים עליה פסיק משלהם. ויש צייתנים הנוטים לפתח ולהרחיב את המשנה. אלה המוסיפים פרשנות בכתב ובעל פה.

ג.     יש המזריקים לעצמם עוצמה עד כדי התמכרות מוחלטת ואבדן עניין בתחומי עניין נוספים שיש לחיים להציע. אין להם אהבות אחרות. חיי המשפחה שלהם נדחקים מפני סדר יום עמוס בסניפים. ויש אלה שהם בעלי  תחביב אחד נוסף.  מחתולים דרך נגרות ועד עיסוק בתקשורת.

 מי הוא על פי החלוקה הזאת יובל שטייניץ – האיש שבנימין נתניהו העניק לו מינון גדוש של עוצמה- הגה משרד האוצר בסיבוב חד של מיתון ומשבר כלכלי? ולמה אישיותו של שטייניץ צריכה לעניין את מי שתקשורת היא עיסוקו?

הוא היה ונותר נושא כלים נאמן של ביבי אך אחד  שלא התקרנף בימים שאריאל שרון הטיל צל ענק על גרעין מצטמק של אנשי נתניהו ודחק אותם לשוליים של הימין. הפילוסוף החיפאי נותר  אופרייטור-מאכער פוליטי יעיל גם בכפור אופוזיציוני.

שטייניץ הוסיף נופך אינטלקטואלי למרכז הליכוד בימים היותר משמימים שלו. הוא היה "הפרופסור" ה"יורם" בסיעה מחוספסת ונטולת יאפים שגילתה חשדנות מובנית כלפי כל מי שבא מן השמאל ורכש השכלה שמעבר לתואר ראשון.

הוא ידע להביא – כשצריך- את קבלני הקולות של "המרכז" למשכן הכנסת כדי להתחכך שם בחברי כנסת  שיאשרו כי "יובל בסדר". זה לא הפריע לו לפתח תיאוריות משלו בנושאי חוץ, בטחון וכלכלה.

איש בעל תיאבון בלתי נדלה לעוצמה וחשיפה אישית – ככל מי שמגיע לזירה הכוחנית בכנסת – אך בהחלט בעל תחביב.

התחביב של יובל שטייניץ הוא עיסוק בתקשורת. בדרכים להפעלתה ככלי במאבקים פוליטיים. כמכשיר להעצמה סיעתית ואישית. עיסוק במה שהיא צריכה לכתוב ולשדר. ב-איך שהיא אמורה לעשות זאת. בעוצמה שהיא צברה.

בריסונה.  

יאמר לזכותו: שטייניץ הכין שיעורי בית בקפידה ותירגל לא אחת עשיית שימוש מושכל בתקשורת לקידום מטרות נכונות וגדולות אפילו מן האגו שלו עצמו.

כשעמד בראש ועדת החוץ והביטחון הפך את הועדה תוך הפעלה בלתי נלאית של התקשורת לועדה נשכנית ותובענית יותר מבעבר. יישם נכון את לקחי מלחמת יום כיפור – כשרצה ועדה שאינה עומדת דום לפני גנרלים.  

חרף – ואולי בגלל – הרקורד "האזרחי" שלו, שטייניץ אימץ את המודל של יוסי שריד בשעתו כדי ללמד מומחים לביטחון כמו בוגי יעלון כי לועדת כנסת יש זכות לשאול שאלות ואפילו לקבל תשובות – בעיתוי שהיא קובעת.

הוא קיבל ועדה שלא נהגה להפתיע את צה"ל בסיורי פתע במחנות או במחסני חרום. כאשר העז לבדוק את יעילות הביון הישראלי לפני נפילת סאדם חוסיין, עורר על עצמו את זעמם של אלה בקהיליית המודיעין שקיבלו ציון בלתי מספיק.

גם ההתערבות הסמויה או הגלויה של הועדה בעידן שטייניץ בסוגיית הקצאת וחלוקת משאבים בין זרועות הביון השונות נתפשה כפלישה פרלמנטרית לתחום שאינו שלה.

בסיוע פעיל של התקשורת – הועדה בראשותו הפכה לכלב שמירה ערני ויעיל יותר.  

נורה אדומה: אני לא אופתע אם יתחדש ביתר שאת גל החקיקה בכנסת שעיניינו אילוף התקשורת.

המשוואה כתובה על הקיר:  מיתון וגלי קיצוצים בתעשיית התקשורת. ריכוז של עוצמת משילות, של כח כלכלי ופוליטי בצומת הקובעת שבין משרד ראש הממשלה לבין משרד האוצר. שר  שיש לו עניין מוכח באתיקה תקשורתית על פי דרכו ואת חלקה הוא היה שמח ללמד מבוא לפילוסופיה של דיווח חדשותי.

שר אוצר בעל עניין מוכח בתקשורת עשוי להיות  נכס לתקשורת – אם תדע להציב גבולות.

גם לו.

בצילום למעלה: תלמיד מצטיין – וחובב תקשורת –ד"ר יובל שטייניץ. כל הזכויות שמורות לקובי גדעון וצוות "פלאש 90"

 

2 Responses to “הזמנה לפילוסופיה של נאמנות (ותקשורת)”


  1. 1 חיים שיבי 30 באפריל 2009 ב- 11:53 pm

    על ניסיון קודם לחקיקה מרסנת ראה למשל כאן
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=542622

  2. 2 יאיר דקל 30 באפריל 2009 ב- 9:46 pm

    חיים, נכון כתבת. ד"ר לתקשורת שטייניץ עשה בה שימוש מושכל. כמי שמכיר את כוחה של התקשורת, הוא עלול (אך לא חייב!) לנגוס בכוחה של התקשורת באמצעות חוקים ותקנות.
    נדמה לי שבתחום הכלכלי התקשורת נושכת יותר מאשר בתחום הבטחוני (שם עומדים דום!) ואינני חושב שנסיון להציב מחסום על פיה הנשכני של התקשורת הכלכלית יהיה כל כך קל.
    עוד יש לזכור, שנוסף לתקשורת הממוסדת, יש עכשיו משקל לתקשורת האמורפית של האינטרנט. מה שאנחנו עושים כאן משפיע על דעת הקהל ואת הכתיבה העצמאית קשה עוד יותר להגביל ולרסן.
    אם ד"ר יובל שטייניץ ינסה להטיל מגבלות על התקשורת – נראה לי שזה לא יהיה פשוט.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: