זהירות- ממציא את עצמי מחדש


 

מכינים יחד עפיפון ירושלמי ביום כייף של עמותת אח בוגר/אחות בוגרת

 

מה עושים אנשים ונשים במשק תחרותי יותר מאי פעם שבו גובר גם הצורך בניוד תעסוקתי? על פי גיליון מאי של מגזין דה מרקר הם ממציאים את עצמם מחדש. אצל חלקם לפחות מדובר ביותר מאריזה חיצונית. בתהליך עומק של התבוננות עצמית שיש בו הרבה יותר ממאמץ של מיתוג ושיווק עצמי.

שאלתי את עצמי אם מישהו מגלריית הממציאים את עצמם מחדש כלל בפרסונה המחודשת-משופרת שלו גם גילוי של מטען רגישות חברתית ואפילו מוכנות ללכת ולבצע השקעה אישית משמעותית במגזר השלישי. זה המגזר שהיה תלוי לא מעט בפילנתרופיה יהודית אמריקנית, מגזר המשווע היום יותר מאי פעם לתקציבים.

אך לא מדובר בכסף בלבד. מדובר ביכולת לתת מעצמך.

לא הייתי אופטימי מדי. אחרי הכל, במגאזין שעמוד הכרומו האחרון שלו מוקדש לשבחי מכונית מרצדס בנץ סי. קלאס – UNLIKE ANYOTHER– בעלות של 280 אלף שקלים חדשים בלבד – לא ניכרת מבוכת עשירים. אותה מבוכה של אלה שיש להם הרבה יותר מכפי שהם צריכים – מול ההמון שיורד מנכסיו (כולל הפנסיה).

יש. מצאתי. מובא במגזין המושקע, בגלריית האישים הממציאים את עצמם מחדש, גם ראיון עם אורני פטרושקה, פעם יזם היי טק והיום יזם חברתי. פטרושקה, פעם "כרומטיס", הקים את עמותת "עתידים" למינהל ציבורי ונכנס לפעילות בעמותת קרן אברהם. דוגמא טובה למיליונר ישראלי שיכול היה לצאת לשיט ארוך שהוא נופשון לכל החיים – ומצא עיסוק ערכי חדש.

התענוג הזה שמור לא למיליונרים בלבד. עד לאחרונה הכרתי עמותה אחת שאיפשרה לי פעילות התנדבותית ממוקדת מאד. עמותת "אח בוגר, אחות בוגרת". הם לא מבקשים כסף – אם כי הם זקוקים מאד למשאבים נוספים ולא מתנגדים כמובן לקבלו. הם הופכים אותך לאח בוגר או לאחות בוגרת לילד או ילדה הזקוקים לזמן איכות. לתשומת לב. להקשבה ליציאה שבועית אחת לפחות של כייף – מאוקיאנוס של מצוקה. לפעמים מפני שהאב הביולוגי איננו. לפעמים גם כשהוא ספק נמצא.

עשיתי ליווי כזה לילד אחד עד שהגיע לבגרות. אני עושה את המקצה הזה בפעם השניה. יש תשואה נטולת סיכון להשקעה הזאת. אין מעקב מתמיד אחרי שווי מניות ואין חלוקת דיבידנדים בתום עונה. יש הרבה יותר מכך. הרווח- (כולל אישור מיוחד מהילד לזלילת פופ-קורן וחטיפי מגנום שוקולד-אגוזים בהצגות יומיות) – כולו שלי. העמותה "אח בוגר אחות בוגרת" מומלצת בחום.

השבוע הרחבתי את המעגל – לעמותה הקרויה "ידידים". מן העמותות הגדולות הפועלות בישראל למען קידום ילדים ונוער.  הבלוג של המנכ"ל, שמעון סיאני, מציג אותה היטב.

נפגשתי עם שמעון בלשכה נטולת מזגן וכורסת מנהלים במשרד ירושלמי אפור שדבר לא נשקף מחלונותיו מפני שהוא בקומת מרתף. אך יש שם במתחם הזה חום אנושי ולהט עשייה שמדברים אלי.

אני מודה – אני נוהג לשפוט מקומות ואנשים גם על פי העיצוב. הסביבה בה הם פועלים. המושקעות. הפרטים הקטנים. אם משרד פרקליטי צמרת בתל אביב מעטר את קירותיו ביצירות של אמן צעיר ומבטיח – אני רושם לו נקודת זכות. שולחן מנהלים מבולגן עושה לי פריחה. שולחן מנהלים שהוא אוסף גאדג'טים שנועד במופגן להרשים – גם כן.

אבל אצל שמעון סיאני – בשיחה על דרכים לקידום "ידידים" – איבדתי לפתע עניין בעיצוב, בשולחן או במחשב שעליו. נראה לי שיש לאיש הזה תשובה אמיתית של עשייה דווקא בעת בה מתנהל מירוץ הישרדות אכזרי של אישים ושל חברות שבצורת קשה ויובש נפלו על מקורות המימון שלהם.

אני חושב שזאת התחלה של ידידות נפלאה ואני אהיה ידיד של "ידידים". לא מן הנמנע שגם אני מתחיל להמציא את עצמי מחדש.

תעצרו אותי כשאתחיל לכתוב שירים (עם ניקוד).

0 Responses to “זהירות- ממציא את עצמי מחדש”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: