תצאו בחוץ – עכשיו


במכתב לאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל במהלך השבוע הודיעה הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים כי היא מבטלת את חברותם של הישראלים בה. לכאורה, ברקע, נושאים של מחלוקת באשר להקף הכספי של דמי חבר שנתיים. בפועל תוצאה של קו אנטי ישראלי שהלך והחריף.

הפדרציה מייצגת 600000 מועסקים בכלי תקשורת ב-100 מדינות – ומושבה בבריסל. בכיריה לא חסכו ביקורת מירושלים. כך בין היתר משלחת בדיקה של הפדרציה שהגיעה לאזור במהלך "עופרת יצוקה" והצליחה לחבר דו"ח שבו הואשמה ישראל בירי שיטתי מכוון לעבר עיתונאים אך מבלי שחברי המשלחת טרחו לשוחח ולו גם עם ישראלי אחד. לא נציגי ממשל גם לא עיתונאים ישראלים החברים בשורותיה שלה.

התחושה היתה שהמשלחת לא חפצה במסרים שיקלקלו לה את התחקיר שמסקנותיו נקראות כמסקנות שנכתבו לפני שחבריה עלו למטוס.

כך אי הזמנת ישראלים לפורומים בינלאומיים של הפדרציה שהתקיימו לאחרונה באוסלו, ורנה ובריסל. גם בלי לצאת ל"קונבנשיינס" אפשר היה לחוש כי מזג האויר בפדרציה הופך בקיץ הזה ממעונן לגשום ומגשום לסופת ברד אנטי ישראלית.

לעומת זאת מרחיבה הפדרציה בראשות המזכיר הכללי איידן וייט את פעילותה בעולם הערבי תוך ניסיון להביא לשם את בשורת האתיקה העיתונאית וחופש העיתונות. פעילותה של הפדרציה להנחלת ערכי עיתונות חפשית בעירק או קטאר ותימן נתפשת באיגודים המקצועיים  בירושלים ובתל אביב בעין יפה אלא שלא בהכרח כצעד המחייב העמדת ישראל בפינה.

יותר מכך ולא פחות חשוב אגודת העיתונאים בירושלים ואגודת העיתונאים בתל אביב ניסו למצוא דרכים לדיאלוג גם בארועים שבהם הפכו הישראלים לשק חבטות של המארחים האירופים. בירושלים ארחנו לאחרונה משלחת של הפדרציה והצענו פעם אחר פעם להקים מעין מועדון עיתונות משותף ישראלי-פלשתינאי שיאפשר דיאלוג ישיר בין עיתונאים.

אמרנו כי אין כמפגש פנים אל פנים כדי לסייע בסילוק הדמוניזציה של האחר ולחינוך עיתונאים צעירים לתרבות של דו קיום ללא שמץ של פטרונות. הצענו הקמת קו אדום לסיוע לעיתונאים ישראלים הנמצאים במצוקה בשטחים או כתבים פלשתינאים שנעצרו או נחסמו בדרכם לסיקור.

אך הפדרציה היתה עסוקה מאד בבניית מסילות לאיגודי העיתונאים בעולם הערבי ומיהרה לספק הוכחות למי שהיה צריך לקבלן שאין ליבה עם הישראלים.

ארחתי לאחרונה עיתונאי יווני בביתי. הוא עשה סרט דוקומנטרי על ישראל. חשתי שאני הולך נגד הזרם בדברים שאמרתי למצלמה. שהתמליל שלי לא מתאים לו. ובכל זאת התנחמתי בכך שלפחות –  היה דיאלוג מושקע. שהאיש יצא מכאן עם פתיחות שלא היתה בו קודם לזוית הישראלית.

אלא שאיש בטחון בנתב"ג ביקש ממנו לפתוח את מכסה המחשב הנייד שלו לפני עליה למטוס. פרץ שם דין ודברים. שיחת הטלפון שקיבלתי ממנו אחרי חצות היתה נרגשת. נוטפת איבה לישראל. כל מה שהוא חושב על המדינה הזאת פרץ ועלה אל פני השטח – ואלה לא היו שבחים.

יש מידה רבה של אירוניה בסיפור העיתונאי הבינלאומי הזה. להיות בכנס של איגודים בברלין ולראות שם שהיחידים שאיכפת להם שנרגיש רצויים הם בעיקר המארחים הגרמנים. לחוש פנים אל פנים עד כמה ידידי העבר הסקנדינבים חפים משמץ של אהדה לישראל.

להיות נציגים של עיתונות ישראלית שעם כל פגמיה – ויש כאלה – עדיין מסוגלת לבעוט בהון או שלטון ולהיווכח שדוקא את העיתונות המגלה מידה גדולה של העזה וחופש במרחב המזרח תיכוני דוחקים אט אט החוצה משורות הפדרציה הבינלאומית.

החלטת הנהלת הפדרציה הבינלאומית טעונה אישור של מליאת הארגון שתתכנס בקרוב בספרד. לישראלים זכות לערער על הוצאתם בחוץ אם כי אינני חושב שנתנדב לעמוד שם למשפט חברים.

 כפי שהדברים נראים היום וכפי שכתבתי לאיידן וייט בתפקידי כחבר הועדה לקשרי חוץ של האגודה הירושלמית אנו מצרים מאד על החלטת הפדרציה ומקווים שתימצא דרך לבטלה אך ככל הנראה נצטרך לחכות לברק אובמה של האיגוד המקצועי הזה כדי להגיע לדיאלוג פורה.

ואיידן לא ברק.

 

 

 

10 Responses to “תצאו בחוץ – עכשיו”


  1. 1 צדקן ביורו 11 ביוני 2009 ב- 3:33 am

    לניר, אתה רואה כנראה לא כל-כך טוב. תעבור בצורה אקראית על טוקבקים בוואי נט ותקצור "אור לגויים" למיניו מלוא הטנא.
    את "המוסרי ביותר בעולם" טענו וטוענים גם ראשי הצבא והמדינה, ולהערכתי רבים עוד מאמינים לזה.
    ולגבי ה"דמוקרטיה היחידה" – "עובדתית"? -תיאורטית.
    בחירות יש גם באיראן. זה לא הופך אותה לדמוקרטיה. ולנוכח התנהלות ישראל בשטחים הכבושים לא נותר אלא לגחך לנוכח הטענה השחוקה הזאת.

  2. 2 ניר 10 ביוני 2009 ב- 6:58 pm

    אתה יכול בבקשה להצביע על מי ש"זועק השכם והערב" שישראל היא "אור לגויים"? ממה שאני רואה המונח הזה משמש רק בצורתו הסרקסטית, אצל כל מיני צדקנים בשקל. לא זכור לי שישראל הצהירה על עצמה אי פעם כאור לגויים.

    לגבי "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", מה לעשות שעובדתית זה נכון? להרגעת ליבך הדואב, אולי זה יותר בגלל שהמזה"ת עצמו מחורבן כל כך, ולא בגלל שישראל חלילה יש בה איזה משהו חיובי.

  3. 4 יהודי גרמני 9 ביוני 2009 ב- 4:08 pm

    אין ספק שישנה צביעות רבה מצד הסקנדינבים ודומיהם. כמה שישראל גועלית, היא עדיין יותר טובה מהרבה ארצות בעולם השני והשלישי.

    מצד שני, מי שזועק השכם והערב ש"ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" ושצהל הוא "הצבא המוסרי בעולם" וש"אנחנו אור לגויים" וכו' וכו' (וזאת רק ההתחלה) – ובה בעת מקיים משטר של אפרטהייד דה-פאקטו – שלא יתפלא שהוא חוטף ביצים סרוחות בפרצוף.

  4. 5 חיים שיבי 9 ביוני 2009 ב- 3:28 pm

    אתה צודק. למדנו לקח. ועדיין זה לא עובד. די בהוראה לפתוח לאפ טופ והכתב הזר מתחיל לקבל חום. כל ההסברים על טרור וצורך להסתגל לא עובדים. ועם זאת אני לא רואה שאנשים משתוללים כך בעת בדיקה בנמלי תעופה בארה"ב. הקטע שלי עם היווני הצורח בלילה בטלפון שאנחנו גרועים מהצפון קוריאנים היה קטע של זעם מצטבר

  5. 6 חיים שיבי 9 ביוני 2009 ב- 3:26 pm

    תודה.:))) ברוכה הנמצאת

  6. 7 חיים שיבי 9 ביוני 2009 ב- 3:25 pm

    בארץ קיימות אגודות עיתונאים על פי שיוך מחוזי גיאוגרפי – כל אחת על ההיסטוריה שלה ואופיה המיוחד – ויש גם אירגון גג מייצג כלפי חוץ וכלפי המעסיקים – האיגוד הארצי.

  7. 8 דני בלוך 9 ביוני 2009 ב- 3:22 pm

    גורמות לנו צרות צרורות. מניסיוני באירוח עיתונאים צריך לתאם מראש עם הביטחון בנתב"ג דרך משרד החוץ או לשכת העיתונות ורצוי שמישהו יתלווה אליו כי אחרת יוצא משהו ביזיוני בגלל התנהגות מטומטמת של מישהו

  8. 9 שרון רז 9 ביוני 2009 ב- 2:57 pm

    ברוך הבא לרשימות

  9. 10 איל 9 ביוני 2009 ב- 2:49 pm

    שלום, האם תוכל להסביר מה הקשר בין האיגוד הארצי והאיגודים בירושלים ובתלאביב, ומדוע קיימת ההפרדה הזו.
    תודה רבה


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: