איך אומרים קופמן וריבלין בשבדית


א.    השבדים- לגנות – כן. להעניש כתבים שבדים אחרים בישראל-לא.

כתבת רדיו שבדית ריאיינה אותי בטלפון משטוקהולם בשאלת עמדתי מול פרשת דיווחי הכזב של העיתון הצהוב אפטונבלדט ובין היתר שאלה בנימה פטרונית משהו האם כל הסיפור לא נופח מפני שאנחנו הישראלים פשוט לא מבינים את החופש השמור לתקשורת השבדית. כלומר- קצר (שלנו) בתקשורת.

אמרתי לה שסיפור האיברים הלקוח מימי עלילות הדם של ימי הביניים לא נופח כאן. הוא מקומם וטעון גינוי של איגוד העיתונאים בשבדיה וגם של הצמרת המדינית שם. עם זאת אני מתנגד לכל סנקציה מענישה של לשכת העיתונות הממשלתית על כתבים שבדים אחרים המסקרים את ישראל ואת השטחים  – של עיתון זה ושל אחרים.

ובאשר לתקשורת הישראלית הוספתי– היא אינה נופלת בחופש הביטוי שלה מן התקשורת השבדית. עיתונאי ישראלי יכול לכתוב כי ראש הממשלה שלו הוא כסיל גמור – וראש הממשלה יכול לומר שהעיתונאי שכך כתב הוא אידיוט. כל עוד לא נמצא מי שדופק על דלתו של העיתונאי בחצות ומשליך אותו לכלא – כמו שקורה לעיתים במרחב המזרח תיכוני שלנו – דייני.

העיתונות הישראלית תישאר אכן חפשית לא פחות מן השבדית.  אך גבול החופש שלה עלול להיות מוסט בהדרגה לאחור נוכח איום של תביעות דיבה. של ההון – ושל הממשל.

ב.    ריבלין וקופמן – לגנות. לא לתבוע.

כך – יו"ר הכנסת ראובן ריבלין "שוקל" לתבוע את השדרן רון קופמן בשל דברים שאמר על הכנסת וחבריה בתכנית צהריים ברדיו תל-אביב. הסגנון הוא האדם וסגנון ההתנסחות של קופמן אכן מעלה צחנה לא קלה וגורפת שאין לה מקום בחלל התקשורתי.

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע כי לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתיכלכלי.  גם חבר כנסת הוא בעל עיסוק וגם הוא רשאי להיות מוגן מהכללה גסה המתארת את המשכן שבו הוא עובד כ"אגם של חרא".
אני מצטרף לגינוי – אם יוסר איום תביעה. עיתונות אינה אמורה לתפקד תחת שבט של תביעות של בעלי הון או של בעלי שררה.

ראובן ריבלין חתום על הקמת ערוץ הכנסת. זה המודל התקשורתי הנכון כפי שהוא רואה אותו – לסיקור בית הנבחרים והקרנת תדמיתו לציבור. מה דברו של מודל הערוץ?

התקשורת הפרלמנטרית העדיפה לא לפשפש יתר על המידה בציציות הקשר הנמשך בין לשכת היו"ר לבין ערוץ הכנסת שקם בתוך המשכן. ערוץ שתוקצב מתקציב הכנסת. יתרונו הגדול של הערוץ לחברי הכנסת היה בהבאת דבריהם ישירות אל הציבור, שלא מבעד לפרשנות ומשקפי התקשורת.

הערוץ גיבש שורה של תכניות מלל איכותיות שאיפשרו לחברי הכנסת להסביר בהרחבה באולפן את מה שטענו מעל גבי דוכן הנואמים במליאה. תוספת ראויה ונכונה לשיח הציבורי הדמוקרטי.

ערוץ שאין לו רייטינג, אבל הוא בעל איכות ויכולת להשפעה של ממש בקרב קבוצות מחליטות. ערוץ שניסה ולעיתים הצליח להיות בתחום הסיקור הפוליטי – כל מה שהערוץ הראשון לא הצליח להיות.
אך ערוץ הפועל מתוך הכנסת ומתקציב הכנסת עלול להפוך לשלוחה של לשכת יו"ר הכנסת. גם היכולת של לשכת היו"ר לקדם כוכבים ו"טאלנטים" בערוץ הכנסת בעודם עובדים בכלי תקשורת אחרים אינה מזיקהבלשון המעטה זהירהלאינטרס התקשורתי של היו"ר.

אם יש ערוץ כנסת – יש מיקרופון לקופמן המנסה בדרכו שלו לומר כי משהו טעון תיקון דחוף בבית הנבחרים הישראלי. צריך לגנות את הסגנון והגינוי צריך לבוא מתוך המקצוע. מן האיגודים המקצועיים וממועצת העיתונות.

אך אל למי שעומד בראש הרשות המחוקקת  לאיים בסנקציה משפטית על שדרנים. רק מתוך תיקון עצמי יווצר איזון דמוקרטי בין תקשורת חפשית לבין תקשורת מודרכת בכל הקשור להצגת הכנסת כמות שהיא.

לטוב -ולרע.

 

 

 

11 Responses to “איך אומרים קופמן וריבלין בשבדית”


  1. 1 דנית 25 באוגוסט 2009 ב- 7:20 pm

    הייתכן שהשגרירות השוודית…. לא בכלל לא. הוא גם מנגן אותה מנגינה בבלוג אחר בעצם ספין מוצלח.ניר כבר עמד על הבעיתיות של האינדקס אבל אבי ממשיך לסובב. גם הידע שלו על נפלאות שוודיה מאוד מקצועי ומגמתי. מהיכן? מי הוא בכלל?.
    כמו בכל ספין מקצועי תופסים כאן עניין שולי צדדי מסובך והופכים אותו באלף מובאות וציטטות לתסבוכת שממאיסה עצמה על הקורא. המטרה הראשית שלו בשני המקומות להוציא את המילה אנטישמיות שוודית ולדבר על אלף דברים שלא נוגעים לעניין. מה משנה הגורל של פוליטיקאית שוודית. הסתבכה תפסו אותה זרקו אותה; פוליטיקה שוודית. מה זה נוגע לעניננו. את מי בדיוק מעניינים האינדקסים הללו ומה הם אומרים. באחד האינדקסים יש בערך מדינות 170 ורק לארה"ב וישראל יש שני סיווגים, למה? מה בדיוק מפריד בין הראשון והחמישי. האם באינדקס נכנסים העיתונים החרדיים? עיתוני הערבים? עיתוני המתנחלים. העיתונים במזרח ירושלים? הפשקווילים? במה בדיוק מוגבל החופש שלהם. כל הדירוג זה נראה כמין מודל של עליונות תרבותית של המסווגים. הכוונה לדון באיוולת זו עד שימאס.
    בקיצור שלוש עובדות שהספין מעלים
    1. הטענות שלפנינו פרסום אנטישמי מובהק לפי מוטיבים סגנון הכללות שימושי מילים וכ"ו משכנעות.
    2. השגרירה השוודית בישראל קלטה את הבזיון וניסתה לתקן. כך היה העניין נגמר וכולם שוודיה ישראל היו נשכרים
    3. במהירות הבזק הוכחשו דבריה
    4. נעשו נסיונות מבישים להרגיע את ישראל בבלוגים פרטיים
    5. ישראל השקיעה מאמץ במציאת פתרון ללא תגובה שוודית
    6. אין בן אדם סביר [חוץ מספינרים מקצועיים ] שמבין מדוע תת זנב של הנספח המסחרי לא יכול להודיע בשם ממשלתו שחופש הדיבור וחופש ההבעה זה הדבר הכי הכי קדוש בעולם יותר אפילו מהניטאליות השוודית ויש שמועה וטענה שלפנינו פרסום אנטישמי. במסגרת קדושת חופש הדיבור אם זה נכון אני מגנה את האנטישמיות וחושב שדבר כזה עשוי לפגוע בניטראליות השוודית וחבל. כל
    זה לעולם לא יפגע בחופש העיתונות והדיבור
    7. מי שינסה לשכנע אותי שאמירה כזו או דומה לה היא בלתי אפשרית לחלוטין בחוק או בחברה השוודית או שחושב אותי ואחרים למטומטמים גמורים או שבאמת זו חברה אנטישמית עד לתוך תוכה
    8. נשמע את אבי או איך קוראים לו.

  2. 2 אבי 25 באוגוסט 2009 ב- 11:41 am

    כתבות מהתקופה מציינות בפירוש את הסקנדל כסיבה (לפחות כתירוץ) לכך שהיא התפוטרה
    http://www.cbc.ca/world/story/2006/03/21/swede-minister-resigns.html
    http://www.thelocal.se/6120/20070117/
    הנה כתבה מהעיתונות השבדית בתקופה בה היא התפוטרה, שבפירוש כותבת שזו הסיבה לכך
    http://www.thelocal.se/3330/20060321/
    בתור מוצא אחרון היא אפילו ניסתה להאשים את רה"מ שבדיה בכך שידע על כל הפרשה והשתמשה בביטויים חריפים (במונחים שבדים) כמו ש"הזכרון של פרסון (רה"מ) הוא פגום"
    http://www.thelocal.se/6953/20070410/
    בכל מקרה הפרשה שנעשתה בסתר, ולא כמו שהעיתונים הישראלים כותבים בפומבי ובהתלהבות, עוררה תגובה חריפה והפכה לסקנדל בשבדיה ונתפסה ע"י דעת הקהל כפגיעה חמורה בחופש הביטוי (כולל שליחת המכתב על-ידה לתימן), עד כדי כך שהיא ניסתה להכחיש את מעשיה. ברור שהימין שתקף את השמאל על פעולות אלו שעוררו סקנדל, לא יחזור על אותם הפעולות כשהוא עולה לשלטון.
    בקשר למדד, הראיתי שהוא לא תוצאה של מקרה מיוחד שאירע בשנה ספציפית (הריגתו של עיתונאי), אלא מלמד על מגמה שנמשכת כבר הרבה זמן ושקשורה לויכוח שהתחיל את הפוסטים – האם בשבדיה חופש העיתונות גדול יותר?

  3. 3 dugmanegdit 25 באוגוסט 2009 ב- 11:34 am

    אני מצטרף לניר. מישהו צריך להבהיר לשבדים שאפשר לתת לעיתון לפרסם את הכתבה ובה בעת לומר "אנו מתביישים שיש שבדים כאלה. זו חרפה לאומית!" בדיוק באותה מידה שאני חפץ שאיתמר בן גביר יוכל להשמיע את דבריו מעל כל גבעה אולם אני מתבייש בכך שיש יהודים כאלה וחושב שמדובר בחרפה לאומית!
    אין לכך קשר לחופש העיתונות. יש לכך קשר למוכנות לסבול הכפשות אנטישמיות.

  4. 4 dugmanegdit 25 באוגוסט 2009 ב- 11:31 am

    הישראלית חופשית בהרבה מזו השבדית. כאן לא סוגרים אתרי אינטרנט או עיתונים בגלל קריקטורות!

    בעניין קופמן – על דבריו נאמר "הפוסל במומו פוסל". לפני שקופמן בא בטענות לפרלמנט הישראלי שיסתכל במראה; בדומה לך אני חושב שריבלין היה צריךלמבקש לעלות ולומר שחשוב לשמוע דברי ביקורת ושהוא שמח לשמוע את פניניו של המאור הגדול קופמן שכל אחיו, וגם השמש והירח משתחווים לו ולכישוריו העצומים שבאים לידי ביטוי בהישגיו המונומנטליים וכן שאין ספק שרמת הביטויים מלמדת שיעור חשוב על רמתו של הדובר!
    אם היה עושה זאת זה היה אפקטיבי בהרבה מכל קישקושי הדיבה הללו!

  5. 5 ניר 25 באוגוסט 2009 ב- 8:12 am

    ואותו מאמר ממשיך..

    "This theory requires Freivalds to have lied to the cabinet, something many have found unlikely."

    המדד שאתה מביא הוא אותו מדד של "עתונאים ללא גבולות" שהבאת קודם. ממילא,
    מה בעצם הקשר לחופש העתונות? אף אחד לא מנסה לסגור את העתון הזה, אלא לברר אצל ממשלת שוודיה אם הפרסום הזה, שמציע שיהודי העולם, מרבני ניו ג'רסי ועד למג"בניקים בעזה, משתפים פעולה בסחר איברים של פלשתינים, נראה לה סביר. עד כה, נראה שכן. לא דבר חדש במדיה הסקנדינבית, אגב:

    http://www.jcpa.org/phas/phas-050-uriely.htm

    מסתבר שמי שבעיניהם ישראל תמיד רעה לא מסוגלים לעכל שגם המבקרים שלה יכולים להיות לא בסדר לפעמים.

  6. 6 חיים שיבי 24 באוגוסט 2009 ב- 11:53 pm

    הדיון המדדי הזה מזכיר לי את הטכס החגיגי שהייתי נוכח בו יותר מפעם אחת במחלקת המדינה של ארה"ב. פעם בשנה מונפקת סקירת מצב זכויות האדם בכל מדינה ומדינה ברחבי תבל. כ-ו-ל-ם מקבלים שם ציון חוץ מן המנפיק עצמו. אי גינוי הצהובון השבדי על ידי איגוד העיתונאים שם והצמרת המדינית אינו עדות בעיני לחופש עיתונות כשם שגינוי כזה אינו מעלה ואינו מוריד מבחינת יכולתו של הצהובון לפרסם סידרת עלילות בהמשכים גם בעתיד.

  7. 7 אבי 24 באוגוסט 2009 ב- 11:31 pm

    מתוך המאמר
    On 21 March 2006, she resigned from her office as minister of foreign affairs, after accusations of lying to media about her involvement in the closing of a website belonging to the Sweden Democrats, in the wake of the Jyllands-Posten Muhammad cartoons controversy. Her involvement in closing the website is seen by many as a violation against that part of the Swedish constitution dealing with freedom of the press.
    היא התפוטרה מיד אחרי שנחשפה התערבותה בהורדת הקריקטורות מהאתר, ניסיון לטעון שזה לא בהכרח קשור לפעולותה, הוא ניסיון התפתלות לא מוצלח במיוחד, שנובע מדיסאינפורמציה ומידע חלקי שהתקשורת הישראלית פמפמה לקוראיה.
    אגב, כל המקרה קרה כאשר הסוציאל דמוקרטים היו בשלטון. עם היוודע המקרה הימין תקף את פעולות שרת החוץ. כיום הימין בשלטון (שר החוץ ורה"מ שבדיה ממפלגת השמרנים), וברור שהשלטון לא ימשיך את מדיניות הסוציאל דמוקרטים, אלא יממש את הבטחתו לבוחרים שלא להתנצל על מקרים כאלו ולהתעקש על חופש הביטוי והעיתונות. אי אפשר לצפות מהשמרנים לפעול כמו הסוציאל דמוקרטים.
    בקשר ל"מדד חופש העיתונות" – כפי שתראה בקישור הבא חופש העיתונות בישראל הוא תמיד נמוך מזה של שבדיה (מספר נקודות גבוה מלמד על חופש עיתונות נמוך). אני משער שכל פעם יהיה תירוץ אחר, אבל זה לא משנה את התמונה הכללית.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Press_Freedom_Index

  8. 8 ניר 24 באוגוסט 2009 ב- 9:16 pm

    לגבי המדד של פרידום האוס, הוא לא שווה הרבה. קרא כיצד יצרו אותו:

    http://www.adi-schwartz.com/HE/?p=823

    המדד הצרפתי מציין את הריגתו של עתונאי כסבה למקום הנמוך יחסית של ישראל. מן הסתם שבדיה, שלא מתחוללת בתוכה מלחמה, תקבל ציון גבוה יותר. בעיני החוכמה היא לקיים תקשורת חופשית גם במצב לחימה, ונדמה לי שאין מתחרה לישראל בזה, כולל ארה"ב, למי שזוכר את העתונות שם בתחילת מלחמת עירק.

    שרת החוץ השבדית התפוטרה מכל מיני סבות, למעשה המאמר שאתה מפנה אליו מציין שלא ברור כלל שדוקא המקרה הזה היה הסבה.

  9. 9 אבי 24 באוגוסט 2009 ב- 8:32 pm

    אין ספק שמצב צבאי בעייתי גורם לצנזורה, אולם זה לא משנה את העובדה שחופש העיתונות בישראל אכן נמוך מבשבדיה, אין מה לעשות זה המצב (למעשה גם אתה מודה שחופש העיתונות בישראל קטן מבשבדיה עקב מצבה הבטחוני).
    בקשר לארה"ב – אכן מצבה בעייתי גם הוא ובשני המדדים הנ"ל היא מדורגת הרבה מתחת לשבדיה, אך מעל ישראל.

  10. 10 חיים שיבי 24 באוגוסט 2009 ב- 7:41 pm

    כל אחד והמדד שלו ואין מדד שאינו מוטה על פי סדר העדיפות של המגדיר אותו. כמה ראשי ממשלה גמרו קריירה בשבדיה בשל תחקיר או סידרת תחקירים בתקשורת? האם אפשר להשוות תקשורת במדינה במצב מלחמה כמעט מתמיד עם תקשורת במדינה שאינה במצב כזה (צנזורה צבאית מקזזת נקודות)? למדתי עיתונות באוניברסיטה אמריקנית ועבדתי ארבע שנים בבירה האמריקנית כעיתונאי ומצאתי שגם בהשוואה לדמוקרטיה מוגנת בחוקה ומסורת של חופש דיבור אין לתקשורת הישראלית במה להתבייש בכל הקשור ליכולת לבקר את השלטון. ועם זאת יש אכן לחצים גוברים והולכים שחלקם מקורו במצבה הכלכלי – חלקם בלחצי ממשל -וחלקם בשחיקה במעמד התקשורת. לעיתים גם עם אשם תורם שלה.

  11. 11 אבי 24 באוגוסט 2009 ב- 7:07 pm

    אבי יודע שאני פוגע בגאווה הישראלית, אבל חופש העיתונות בשבדיה אכן גבוה מבישראל. ב"מדד חופש העיתונות" לשנת 2008 של הארגון הצרפתי "עיתונאים ללא גבולות", שבדיה דורגה במקום ה-7-12, ואילו אנחנו דורגנו במקום ה-46.
    http://www.rsf.org/en-classement794-2008.html
    ב"מדד חופש העיתונות" לשנת 2009 של הארגון האמריקני "בית החופש", דורגה שבדיה במקום ה-4-5 ואילו אנו במקום ה-71-72
    http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=470
    אגב, כדי לראות כמה חופש העיתונות גבוה בשבדיה, אפשר ללמוד מהמקרה של האתר שהציג את הקריקטורות של מוחמד. שרת החוץ השבדית דאז, גרמה להורדתו, ובעקבות כך היא פוטרה! מתפקידה (היא כמובן הבינה את חומרת מעשיה ולכן ניסתה לטייח ולשקר, מה שגרם לכך שהיא גם ניתפסה בשקר על סף הכל).
    http://en.wikipedia.org/wiki/Laila_Freivalds
    התקשורת הישראלית לא דיווחה על סופה של השרה, אלא רק על כך שהיא הורידה את האתר, מה שמלמד על חוסר אמינות ומיסאינפורמציה שהתקשורת הישראלית מפיצה בישראל.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: