דני בלוך. עיתונאי


רק השבוע ניהלנו מעין דיון קטן באתר רשימות בסוגיית היחס לעדה האתיופית. בלוך שנפטר היום היה מגיב עירני וחד. כשאני חושב על לכתו מאיתנו אני חושב על אדם שהיה ונותר עיתונאי עד לרגע האחרון של חייו. גם על מותו – וגם על מות חלקים רבים מן התוכן שהיה בעבר חלק מן המקצוע הקרוי עיתונות.

היסודיות. תחושת השליחות. בדיקת המקורות לפני השליפה. היכולת להתגבר על מגבלות פיסיות בעזרת כוחן של המילים היוצרות. המעורבות. הסקרנות לדעת מה קורה מאחורי הקלעים. הדעתנות הפסקנית. המוכנות לשלם מחיר.

עולם הולך ונעלם בעידן הזנת תוכן. לעיתים סתמית. לעיתים הולכת בתלם. לפעמים צהובה.

 ועדיין – נותרתי אופטימי. מפני שהמורשת של עיתונות טובה "בנוסח הישן" שלה עוד תשוב ותהפוך לדגל של דור עיתונאים צעיר.

אין לה תחליף גם אם היא עוברת שינוי צורה ומדיה.

אני מתנחם במחשבה על דור שילמד את מורשת דני בלוך. 

הכרחית לדמוקרטיה בועטת וחיה – ונולדת כל יום מחדש בשינוי קצב וסגנון.

23 Responses to “דני בלוך. עיתונאי”


  1. 1 חיים שיבי 7 בספטמבר 2009 ב- 11:37 am

    העיתונות המפלגתית המודפסת שבלוך היה חלק ממנה בעבר נמוגה. למפלגות לא היה עניין בהדפסת עיתון יקרה (שלא באמצעות איל הון כמובן- אלא מקופתן). בלוך גילה את כוחה של הרשת להפצת רעיונות ודעות – ללא העלות של נייר. מבחינה זאת היתה בו התחדשות מרעננת של ממש שהצליחה לדבר גם אל הדור הצעיר. כך למשל – קבוצת שקוף שניסתה – לצערי ללא הצלחה יתרה עד כה- להקים מערכת אלטרנטיבית אינטרנטית – ובלוך בלט בה כדמות של מחנך .

  2. 2 דרור פויר 7 בספטמבר 2009 ב- 10:55 am

    עצוב מאוד. יהי זכרו ברוך

  3. 4 גיל 4 בספטמבר 2009 ב- 8:41 pm

    ופתאום הוא איננו. נותן פרספקטיבה חדשה לחיים.

    לא הכרתי אותו אישית אבל קראתי בשקיקה כל מה שכתב פה ואני עוקב אחרי הכתיבה שלו כבר שנים ארוכות. הוא היה קול שפוי ולא מתלהם בתרבות שלנו.

  4. 5 אמיר תיבון 4 בספטמבר 2009 ב- 5:12 pm

    רק הבוקר עוד קראתי באתר שלו כאן… תמיד כתב דברים חשובים, מעניינים ומעוררי מחשבה. יהי זכרו ברוך.

  5. 6 חני 4 בספטמבר 2009 ב- 4:52 pm

    יהי זכרו ברוך.

  6. 8 אריק גלסנר 4 בספטמבר 2009 ב- 4:22 pm

    למנחמים.

  7. 9 חיים שיבי 4 בספטמבר 2009 ב- 4:03 pm

    ביום שני השבוע להכין תכנית של שעתיים לראש השנה שטרם שודרה. היום בשעות הבקר הוא הגיע לאולפני קול ישראל בתל אביב כדי להגיש את התכנית השבועית שלו – הידברות. התכנית האחרונה שלו ששודרה – על מלחמת העולם השניה – תשודר שוב בשידור חוזר היום ברשת א בשעה חמש .
    המשפט האחרון שכתב לי כאן באתר בתגובה לפוסט שלי היה משפט הסכמה על המחוייבות למלחמה בגזענות.

  8. 10 דוד שליט 4 בספטמבר 2009 ב- 3:44 pm

    מעט מבוגרים אחראיים נותרו בעיתנות בכלל וברשת בפרט, ודני היה אחד מהם. להקשיב לקולו הנעים ולדרך העניינית שבה דיבר, כמו שכתב, היה תענוג. גם לי יצא להחליף עמו תגובות פה ושם, ולפני מספר שבועות אף שידכתי לו את התוכנית שהקדיש לחיפה – 50 שנה למרד ואדי סאליב, מאה שנה לשכונה הראשונה.
    דני נפטר בדרך לאולפן השידור, כמו חייל בצבא העיתונות, בדרך למשימה. וכל כך טרם זמנו. מכל הדברים הנאמנים שכתב, רובם ככולם בזירה הציבורית, אני בוחר להפנות לרגע האחד שבו הציבורי פלש לחייו, עם רציחתה של אמו דורה בלוך, שהייתה בין חטופות מטוס אייר פראנס לאנטבה
    http://www.notes.co.il/daniel/11244.asp
    יהי זכרו ברוך

  9. 11 יוסי דר 4 בספטמבר 2009 ב- 3:12 pm

    הפוסט שלו עוד על הרולר ויש תגובה שלו מהבוקר.
    אני לא מעכל.

  10. 12 מתי שמואלוף 4 בספטמבר 2009 ב- 3:12 pm

    הכרתי את דני וכתיבתו הבהירה באמצעות "רשימות אך כשחקרתי יותר למדתי על עבודתו הרבה בשדה העיתונאות בישראל.

    כבר שנכנסתי לכתוב ב"רשימות" נוצר קשר בינינו והלכנו למסעדה בנווה צדק ודיברנו במשך שעות והיה פשוט יפה. הוא הסתקרן לגבי דעותיי המזרחיות והקשיב ואני בלעתי כל מילה לגבי העבר בעיתון "דבר" ועוד.

    משמיים תנוחמו
    שלא תדעו צער לעולם
    מתי שמואלוף

  11. 13 אורי 4 בספטמבר 2009 ב- 3:02 pm

    דני לא ידע איך מתלהמים. כוחו היה בשכלו ובמתינותו. עוד כמה עיתונאים ענייניים ומעמיקים מסוגו ותהיה לנ כאן עיתונות אחרת.

    יהיה זכרו ברוך.

  12. 14 חיים שיבי 4 בספטמבר 2009 ב- 2:59 pm

    דוגמא לעיתונאי שהגיע לפריחה בעידן העיתונות המפלגתית הלא מסחרית – "דבר"- אך מצא את דרכו אל עידן התקשורת האינטרנטית תוך הסתגלות לקצב המהיר הרבה יותר שלה. המילים של המגיבים כאן הן עדות לכך שעד לשעות האחרונות של חייו הוא היה נתון בדיאלוג עירני ומשמעותי עם כותבים שאת הבלוגים שלהם קרא – ועליהם הגיב. המוות בא בסמוך מאד לשידור תכנית בהגשתו ברשת א של קול ישראל – מדיום נוסף שדני אהב את הדיאלוג המיידי שבו.

  13. 15 גולדבלט משה 4 בספטמבר 2009 ב- 2:44 pm

    הן רק הבוקר ניהלנו כדרכנו ויכוח נוקב ועוד המתנתי לתגובה שלו על תגובה שלי בציפייה להמשיך בדיון בו לעתים הסכמנו ולעתים חלקנו בחריפות ועוד לא אמרנו הכול ויש כל כך הרבה
    לדון ולדוש
    זה לא ייתכן

  14. 16 נתי 4 בספטמבר 2009 ב- 2:33 pm

    איש מקסים ועיתונאי מצפוני וישר. גם אני ממנויי הבלוג שלו, ומתקשה לתפוס את המרחק שבין חיוּת ורהיטות הכתיבה שלו עד לפני שעות ספורות, להליכתו הפתאומית לתמיד. כואב הלב.
    יהי זכרו ברוך.

  15. 18 רוני 4 בספטמבר 2009 ב- 1:14 pm

    כמה עצוב, איזה איש מקסים.
    ברוך דיין אמת.

  16. 19 אייל גרוס 4 בספטמבר 2009 ב- 1:14 pm

    כן ועכשיו זה מדווח באתר של רשת ב'. עצוב עצוב.

  17. 20 אייל גרוס 4 בספטמבר 2009 ב- 1:12 pm

    אוי. כמה עצוב. איש יקר. קראתי בעקביות. הסכמתי בדרך כלל ולפעמים לא. כנ"ל הוא. הגיב אצלי והגבתי אצלו ואף התכתבנו קמעה, ואף היה קשר משפחתי היסטורי מיוחד.

    אני רואה בגוגל שעולה מבזק בווינט שמבשר את הבשורה המרה אך לא מצליח להכנס אליו. מתפלל שאולי זו טעות כמו בפרשת אמנון רובינשטיין יבל"א אך מניח שאם כתבת זאת כאן יש לך מקור אמין.

    תנצבה

  18. 21 אסתי 4 בספטמבר 2009 ב- 12:54 pm

    לא יכול להיות
    איך ומה?

  19. 22 איריס 4 בספטמבר 2009 ב- 12:44 pm

    טיקבקתי אצלו הבוקר והוא ענה

    בכל מקרה, ברוך דיין אמת וכל השאר. מזעזע.

  20. 23 ליאורה 4 בספטמבר 2009 ב- 12:42 pm

    מה, אתמול הוא עוד כתב פה
    והבלוג שלו היה עבורי תחנה קבועה

    הולך ופוחת..


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: