יצאו לה מפינת הרעים


אחד הקווים המאפיינים יוצרי תדמיות ומעצבי דעת קהל – הם אוהבים סדר. הרעים שלהם אמורים להיות תמיד ובכל מצב בפינת הרעים. הטובים שלהם נשארים בדרך כלל טובים.

אבירמה גולן כותבת ב"הארץ" בלעג ובמידה של תעוב על הדגש חדש בתקשורת של הימין המתנחל: לפתע, היא מתארת, עולה שם, במחנה האחר, געגוע לקשרי אנוש חמים ואפילו ידידותיים עם הפלשתינאים בשטח. רצון לבוא עימם בקשרי מסחר. להחליף מתוקים בחגים. לחוש את השמחות ואת העצב של השכן – כמו בכל שכנות טובה.

והרי כל זה – גורסת גולן- איננו אלא ספין-סחריר ופעלול חדש מבית מדרשו של הימין. לצייר את השמאל היושב בתל אביב וביפו כמעוול האמיתי היושב על חורבות שכונות וכפרים ערבים ואילו את הימין המתנחל כמי שבא – לפחות – לשטחים ריקים בסמוך לשכן הערבי  והקים שם את ביתו.

נניח לרגע לספרי ההיסטוריה ומשכתביהם בין הנכבה לבין התקומה והקוממיות. אין מחלוקת כי יותר משתי מלחמות נכפו על ישראל. אין מחלוקת כי לאחריהן נתפשו שטחים שהיו בשליטת/בעלות/נוכחות פלשתינאית. גם אין ספק כי בתהליך של עקירה – גם כשהוא מלווה במה שהמשפטנים מכנים "אשם תורם" של העקור – יש כאב לאומי ואישי והוא מלווה בתחושת קורבנות לעוול.

אך יש ספק רב  אם בעין פלשתינאית מתקיים הבדל עמוק מאד בין תופשי שטח ב-1948 לבין תופשי שטח אחרי 1967. המחלוקת הקובעת והמשמעותית בתוכנו ובתוכם צופה לפני העתיד- היכן יעבור קו הגבול.

ועד שניישב אותה – אינשאללה – בהסכם מדיני בר קיימא בגבולות בני הגנה (וכל אחד יכול לשיר את שיר השלום הזה בדרכו שלו אך המקהלה כולה אכן מייחלת לכך בשמאל ובימין גם כן) – מה רע באיסוף ויצירת רגעים של אנושיות והתחשבות ואמפטיה בין יהודים לבין ערבים בכל מקום בו הם נפגשים?

מי מפחד  מחמלה על דרך היסורים במחסומים או משני צידי הגדר – אפילו אם היא נובעת מליבו של מתנחל טפו-טפו-טפו?

האם זה רע – מפני שלאבירמה הם יוצאים מן הקופסה והפינה והתדמית? שהרי מן המפורסמות היא שהמתנחלים מטילים על חיילי צה"ל להסיע את ילדיהם לחוגים בדרך המלך וליבם שלהם גס במצוקות אחרים. אם שמעתם אחרת – מתארת הכותבת – רק סחריר הוא המכוון לייצר אהדה לאותם מעוולים היושבים על אדמה לא להם.

הג'וב העיתונאי הראשון שלי היה בעיתון "על המשמר" ז"ל וניתן להעריך במידה רבה של סבירות כי הופעתי בשטח התנחלות זאת או אחרת לא לוותה בקבלת פנים חגיגית של המתנחלים. אחר כך סיקרתי אותם ב"ידיעות אחרונות" וגם אז היתה הנטיה הראשונית לקבל פני תקשורת בחשד – ובעויינות.

אלא שכל זה התפוגג כאשר האנשים והנשים שם קלטו כי הבא אליהם מוכן לראותם כמות שהם – ללא משקפי גינוי מקובעים מראש. על צערם ובדידותם. על הקושי שלהם לתרגם השקפת עולם למונחים תל-אביביים.

הם היו ונותרו מוכי מיתוג עצמי לדעת גם כשצבעו את עצמם בכתום. המסר לא עבר. הקיבוע של המתנחל כאחר – כנוקשה- כלא משלנו – קיבל אחיזה משמעותית וכמעט מוחלטת בתקשורת.

ואם יש עתה בקרב המתנחלים רצון להקרין במודע שכנות טובה ואיכפתיות למצבי אנוש של הערבים שבקירבם הם  יושבים  – אין ליבי גס בכך. אינני קונה את מעטפת התדמית הרואה בהם – בכל מקום- יוצרי עוול.

בשכונת מגורי סמוך להר הצופים בירושלים – אני מתנחל על שטח שנבנה בסמוך לכפר ערבי הקרוי עיסאוויה. אם אנחנו והם לא נמצא את הדרך לדו קיום מלא ואיכפתי, אם לא נלמד להידבר עם תושבי הכפר הזה –ולא רק משני צידיו של מחסום משטרה –  לא ישנה היכן תעבור הגדר והיכן יעבור קו הגבול הבא.

קו הגבול האמיתי עובר בלבבות.  

 

7 Responses to “יצאו לה מפינת הרעים”


  1. 1 דן 23 בספטמבר 2009 ב- 6:57 pm

    ונריב על האדיאולוגיה כל הזמן. ולאזרח הפתגם לא טוב כי גם תל-אביב היא התנחלות בעיני פלשתינאים רבים גם כאלו דור רביעי בישראל שמדברים עברית יותר טוב ממני. ברוח הכי טובה, שים לב איך אתה מבדיל בין פלשתינים ביו"ש ובישראל ולא לכולם ההבדל נראה ומוחש כזה גדול אם כי כולם יודו בקיומו. זה באמת מסובך נורא.
    2. אצלי לא מדובר בלעזור למצוקות של מסכנים תהיה בן אדם גם לסטודנט שאביו מרוויח הרבה יותר ממך וגם לנהג אוטובוס או משאית שלא אכל כל היום ומסיע אותך בחיוך.

  2. 2 אזרח. 23 בספטמבר 2009 ב- 4:29 pm

    אנושי כלפיי ולסייע למצוקתי? "אבעד עני אילמוסטווטאנאת וילמוסטווטינין".זאת אני אומר לך ממקור ראשון.

  3. 3 חיים שיבי 23 בספטמבר 2009 ב- 2:19 pm

    יקר. הפוסט הזה לא בא לסנגר על כל עוולה שבוצעה בשטחים. הוא יוצא נגד הניסיון לנכס את היכולת להרגיש את כאבו של האחר – למחנה אידאולוגי אחד. לשלול את הזכות הזאת מאלה שאתה מבקש לנדות אידאולוגית.
    כל זאת – במקום לעודד דוקא כל גילוי של אנושיות בכל מקום בו נפגשים יהודים וערבים. קודם כל – לטעמי- תהיה בן אדם. על האידאולוגיה נריב אחר כך. במילים אחרות – אני רוצה אנושיות ומוכנות לסייע למי שנתון במצוקה בכל מחסום ובכל התנחלות וגם ביפו ובירושלים ובטח באום אל פאחם

  4. 5 אזרח. 23 בספטמבר 2009 ב- 1:13 pm

    בכל הישראלים כובשים.אבל ברור שמה שרחוק, (הישראלים היושבים בתוך מה שנקרא קווי שונה מהקרוב.מהמתנחלים .( 67
    המתנחלים עומדים לפ'לסטינים חסרי הזכויות והנמצאים תחת הכיבוש ,יום יום מול העיניים.עצם המצאות המתנחלים בשטחי הגדה המערבית מביאה לנוכחות צבא מסיבית כדי להגן עליהם.למחסומים.לכבישי הפרדה בהם הפ'לסטינים אינם יכולים לנוע,
    http://www.tv.social.org.il/medini/443-apartheid-road.htm

    שם הכתבה: אוטוסטראדת האפרטהייד 443

    להפקעת אדמות לצרכי הפ'לסטינים.כמו בבילעין,ניעלין,בארטס.

    http://www.tv.social.org.il/medini/yosi-ertas-19-5-07.htm

    שם הכתבה: ארטאס למרגלות אפרתה

    הביוב של ההתנחלות אפרת יזרום לכפר ארטס.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=41793

    לכן קשה לי להאמין לספין של השכנות הטובה.

  5. 6 דן 23 בספטמבר 2009 ב- 11:36 am

    אני עובד עם ערבים יום יום. נמנע כעקרון מלעבור את הקו הירוק אם רק ניתן וחושב שההתנחלות היא אסון אמיתי. אך כעובדה בכל שיחה ארוכה גם בנושאים כואבים עם ערבי ישראלי בעברית נוכחתי שככלל אין הוא רואה בבסיס בעיקרון הבדל ביני לבין המתנחל הכי "רע". הוא יהיה הראשון שיודה שיש יהודים רעים שיוצרים רק רוע ויש אחרים. בבסיס כולנו זרים כאן בארץ שלו. זה לא נשמע מכך שצריך להרוג לאבד ולהשמיד אבל הבדל, להרגשתו, אין. הוא מוכן לקבל שמאזן הכוח מחייב אותו לחיות אתי והוא רוצה ממש כמוני לחיות ואם אפשר הכי טוב שאפשר אבל עוד לא מצאתי ערבי ישראלי שיקבל שיש הבדל תהומי ביני לבין המטורף שבמתנחלי חברון וכ"ו. משום כך צודק מר שיבי, בסוף כולנו מתים ואם בדרך נגרום פחות צרות אחד לשני ונקל ולו במעט את הקשיים של כולנו יהיה טוב, יותר נכון פחות רע, לכולנו. טועים תושבי מדינת תל-אביב שחושבים ששכניהם ערביי יפו רואים את ההבדל התהומי בינם לבין המתנחלים שגברת גולן רואה.

  6. 7 עדה 23 בספטמבר 2009 ב- 11:06 am

    כובשים, אבל חומלים.
    בהחלט יכול להיות שרוב המתנחלים הם אנשים נחמדים בתכלית, שאין לבם גס כלל וכלל במצוקות האחר. מה לעשות שהם קודם כל מתנחלים. ושבלעדי תמיכתם לא היתה לנו הצרה הזאת. איך אומרים, תמיד יש דרך אחרת, לא חייבים להפר את החוק. בעיני הם פורעי חוק – וגורמי צרה. אז יופי, הם גם אוהבים את הילדים שלהם ואולי גם את השכנים שלהם, ואולי הם לא כורתים להם עצי זית אלא מחליפים איתם מתכונים. ועדיין.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: