ריבלין, אלשטיין – אנחנו


למדתי במהדורת יום שישי של הערוץ השני כי יו"ר הכנסת ראובן ריבלין מצרף למסעותיו בחו"ל את רעייתו. הנושא ראובן ריבלין ומסעותיו אינו חדש לי – וכתבתי עליו לא אחת בעבר – אך הוא מעניין מכמה זוויות של התבוננות: תקשורתית. פרלמנטרית. ציבורית.

הנה כי כן וטוב שכך – הערוץ השני גוזר עכשיו גזירה תחקירית שווה בין ימין לבין שמאל. חוקר וחושף את סוג הריפוד בסלון של דליה איציק – ואינו נרתע גם מבדיקת חשבון הנסיעות של הבא אחריה ומי שכיהן גם לפניה – ראובן ריבלין.

ובכל זאת נותרו לי כמה שאלות תם. שכן, כאשר עיתונאי מתבונן בסיפור עיתונאי הוא מחפש בו את המניע. מחפש את מארג האינטרסים שמאחורי הידיעות.

מי העביר מה דרך איזה שדלן או מקורב. מי במערכת קידם ידיעה של מי ומי דחק ידיעה/תחקיר לשוליים או לא הכניס אותה בכלל- ואם עכשיו, למה עכשיו. מה בא כמסר מעובד ומוכן להגשה מתוך דוברי הממסד פנימה, ללא ניסיון עיתונאי של ממש לנתח את החומר לפני הגשתו – ומה בא כדי לנגח את הממסד מבלי שנבדק בדרך יסודית.

מי סומן כמטרה נעה. מדוע הוא סומן כמטרה כזאת והאם יש בסימון סגירת חשבון. היכן היה ה"תן" בצורת הדלפה והיכן בא ה"קח" בצורת מחמאה המציגה את המדליף במיטבו מבלי שהדבר יעשה מפורשות. לפעמים – היכן בא תשלום מאוחר, מתוחכם מאד, על הדלפה שבוצעה לפני ימים.

עולם שלם ומרתק של יחסי כח, ניהול חשבונות של שנים, אהבה ושינאה.  עולם של מערכת יחסים מורכבת בין נבחרי ציבור ואנשי עסקים לבין אנשי תקשורת.

שאלות:

כאשר סיפור עיתונאי מציג עלילה פשוטה וקליטה שיש בה גיבור ויש בה אנטי גיבור – האם מביא הסיפור חייב לתאר במילה או שתיים את מערכת היחסים שבין השניים? האם הוא חייב להתייחס למניע העשוי/עלול להפעיל את הגיבור?

בכתבה דנן הגיבורה היא היועצת המשפטית לכנסת נורית אלשטיין והאנטי גיבור אמור להיות ראובן ריבלין. היא התריעה על כך שאסור לצרף אשת יושב ראש למסעות עוד בעידן דליה איציק – אך הוא עשה ועושה זאת לתיאבון. הדיווח התקשורתי של ערוץ 2 במהדורת הייצוג שלו – ספינת הדגל שלו – אינו מפרט ולו גם במילה אחת את מערכת היחסים המורכבת מאד בין ריבלין לבין אלשטיין. לעניות דעתי זאת עיתונות לוקה בחסר. כל דיווח עיתונאי העוסק בהיתקלות בין אישים בצמרת חייב להביא לידיעת הקורא את הרקע המקדים.

כאשר סיפור עיתונאי מציג תופעה כביזבוז כספי ציבור – או בשתי מילים שחיתות בצמרת – האם הוא חייב להציג במקביל את המסגרת המשווה על מנת שהצופה או הקורא יוכל להבין ולגבש את דעתו על חומרת התופעה.

כך בין היתר: האם מקובל בישראל כי אלה הקרויים סמלי שלטון – ראש ממשלה, נשיא, יו"ר כנסת – יצרפו את נשותיהם למסעות ייצוג. האם מקובל בעולם הדמוקרטי הרחב כי נשות נושאי תפקידים במעלה זאת יצורפו לפמליה. לעניות דעתי צירוף נשים על חשבון משלם המיסים הוא נוהג מקובל- אך מכון המחקר והמידע של הכנסת יוכל לבדוק זאת במהירות. האם ביצעה כבוד היועצת המשפטית בדיקה כזאת לפני גיבוש החלטתה?

כאשר סיפור עיתונאי מנסה להיות פשוט, קליט ומובן – האם הוא פטור מהצגת רקע נוסף רלבנטי בנושא המרכזי שלו?

היועצת המשפטית של הכנסת קבעה בהנחיה בעל פה לפיה אין לצרף את אשת היושב ראש למסעותיו – כדי לחסוך כספי ציבור. אם אינני טועה – היועצת המשפטית לכנסת היא בין שיאני השכר הקבועים בשירות הציבורי. מדובר במשכורת העולה על 50 אלף שקלים חדשים לחודש. כך גם – למשל – משכורתה של נושאת משרה בכירה אחרת בשירות הציבורי- נציבת קבילות השופטים.

משכורות עתק אלו נקבעו על פי רצון המחוקק בעיקר כדי לשמר – אני מניח – מעמד ואי תלות של הנושאים והנושאות בעולן. עדיין פתוחה לדיון השאלה האם מי שרואה את עצמו זכאי למשכורת כזאת מן הקופה הציבורית יתקבל כקובע הלכות בכל הקשור לצניעות בצמרת.

 

האם ניתן לדחוס את כל הנושאים האלה לסיפור טלוויזיה של חמש דקות לכל היותר? אפשר –אך זה עלול לסבך סיפור קליט.

נחזור אחרי הפרסומות.  

7 Responses to “ריבלין, אלשטיין – אנחנו”


  1. 1 יוסי דר 21 באוקטובר 2009 ב- 12:17 pm

    אינדיקציה נוספת:
    יו"ר הכנסת, בבוא יומו, נקבר בחלקת גדולי האומה ולצידו בן/בת זוגו.

  2. 2 חיים שיבי 21 באוקטובר 2009 ב- 7:41 am

    גם כשאינו בנעלי הנשיא לאיש העומד בראש הרשות המחוקקת יש בהחלט מעמד של סמל שלטון מייצג. מכאן נגזרות שורה ארוכה של הוצאות. מאבטחת בטחונו האישי ועד לדירת שרד לצורך ארוח וכמובן פמלייה בהקף סביר במסעות ייצוג. הכללת רעיה בפמליה בהקף סביר ובתנאי איכסון שאינם מנקרי עיניים במיוחד – אינה נראית לי סיפור פותח מהדורת יום שישי גם אם היא אינה מתיישרת עם הנחיה בעל פה של היועצת המשפטית לכנסת.

  3. 3 אהרון חבר 21 באוקטובר 2009 ב- 1:01 am

    במשטר הפרלמנטרי הקיים בישראל, יו"ר הכנסת הוא גם ממלא המקום של נשיא המדינה. במקרה שכזה נשאלת השאלה האם גם במקרים שהוא נוסע שלא בתפקיד ממלא מקום הנשיא, הוא זכאי לאותן ההטבות להן זכאי הנשיא עצמו כאשר הוא נוסע לחו"ל בתוקף תפקידו ואם ניתן להפריד ולנהוג בצורה שונה במקרים שונים. לדעתי לא ניתן לעשות זאת ומי שמנסה לעמוד על כך, לא טובת המדינה לנגד עיניו וכדאי, באם יש רצון, לבדוק מה היא סיבת התנגדות היועצת המשפטית של הכנסת לכך שהיו"ר יקח איתו את אישתו.

  4. 4 חיים שיבי 20 באוקטובר 2009 ב- 11:56 pm

    כן. כך זה אכן נראה גם לי.

  5. 5 יוסי דר 20 באוקטובר 2009 ב- 10:29 pm

    חיים,
    התייחסתי לתגובתך אצלי.
    לגופו של עניין, נראה לי אכן שיו"ר הכנסת הוא סמל שלטון מובהק, וככזה יש לממן את נסיעות בן/בת הזוג במלואן – כמו רוה"מ, הנשיא וכו'.

  6. 7 אייל 20 באוקטובר 2009 ב- 2:30 pm

    נאה דרשת. החכמת אותי, תודה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: