עו"ד בוז'י וד"ר נחמן – תודה


נכון לעכשיו אין עדיין איגוד ארצי פעיל של אגודות העיתונאים בישראל ואין מוסדות הפועלים על פי תקנון ומתכנסים בשקיפות כדי לקבל החלטות. אך אם היה כזה – ויש מאמץ להקים אותו חרף משקעים בין האגודה הירושלמית לבין התל אביבית – מישהו שם היה צריך להעלות הצעת החלטה חסכנית במילים.
הצעה האומרת בפשטות תודה ליצחק בוז'י הרצוג ולנחמן שי ולכל חברי הכנסת המבינים כי אי אפשר לקיים שידור ציבורי שפוט של לשכת ראש הממשלה.
אם היה איגוד פעיל כזה מתכנס היום בבית סוקולוב בתל אביב או בבית אגרון בירושלים הייתי מעלה את ההצעה אם לא היו כאלה שהיו מעלים אותה לפני מפני שלפעמים ואחרי הכל צריך תודה גם לפוליטיקאים. בעיקר – כשהם מבינים היטב את הנושא. כשהם למדו את החומר. כשהם עושים שיעורי בית. כשאיכפת להם.
הנושא הוא שני תנאים מצטברים לקיומה של רפורמה אמיתית בשידור הציבורי.
האחד – שידוד מערכות אנושיות וטכניות ומקצועיות וטלטלה של ממש בין בית הטלוויזיה ברוממה לבין אולפני הרדיו ברחוב הלני בירושלים תוך שמירה קפדנית על זכויות עובדים ואמירת לא מוחלטת לבעיטה אכזרית באנשים שנתנו שנות חיים רבות למקום עבודתם.
השני – הבנה כי התשובה לגל רייטינג מטמטם של כוכבים נולדים כל יום מחדש איננה חדשות מטעם ואנטי מנהלים מוצנחים מלמעלה ועיתונאים החוששים כי אם לא ילכו בתלם ישלמו מחיר תעסוקתי קשה. התשובה היא מרחב יצירה.
הבנה מעוגנת בחוק. מפני שהבנה שאינה מעוגנת בחוק היא מס שפתיים. עוד נאום אחד שאינו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. הבנה שיש מאחוריה רוב משמעותי בכנסת המוכן להצהיר בקול רם מעל דוכן הנואמים כי אין עיתונות טובה אם היא עיתונות מונחית – ולעשות חקיקה בהתאם.
הבנה שצריך שידור ציבורי כדי להעלות למרקע נושאים שאינם ההצגה הטובה בעיר אך הם כואבים לרבים שלא חיים במרחב שבין ירושלים לבין תל אביב. ואכן יש רבים כאלה. הבנה שצריך לחזק מחלקת תחקירים נשכנית שאף איל הון לא יוכל לגעת בה. לא טייקון ולא שר. לא יזם ולא מאכער. עצמאית לחלוטין בשיקוליה.
כן. בהחלט. הייתי מעלה הצעת החלטה האומרת תודה לפעילותם של השר יצחק הרצוג, ח"כ נחמן שי – ורבים אחרים בכנסת שחתמו על הצעת החוק שמטרתה ניתוק הקומבינה האינסופית בין חברי מרכז לבין תכנים. בין שלטון לבין מיקרופון. הצעה שלפיה במקום המצב הנוכחי, בו שרים ממנים ועד מנהל, תוקם ועדה ציבורית בראשות שופט מחוזי בדימוס, שתמיין ותציע לממשלה את הוועד המנהל ויו"ר הוועד המנהל, ובנוסף גם את התפקידים המקצועיים -מנכ"ל, מנהל הרדיו ומנהל הטלוויזיה.
בפעם האחרונה שראיתי מקרוב את רשימת המוצעים לתפקידי מפתח במליאת רשות השידור קיבלתי חום קל ולחץ הדם שלי עלה. המציע – יולי אדלשטיין – הלך כמובן במתווה הידוע של יצירת קוקטייל אנושי ממושמע מאנשי שלומנו.
ועם כל אהדתי לאדלשטיין שהוא איש חביב לא פרצתי בדמעות כשהוא ויתר על התענוג של היותו השר הממונה על רשות השידור מפני שגם הוא – אחרי הכל – היה צריך ללכת בתלם כלשהו ומן הסתם נמצא שההליכה לא הליכה או התלם לא מתגמל.
כן. צריך להגיד בפשטות תודה לבוז'י ולנחמן ולאיתן כבל שהחל את המסע הזה שנדמה כי לא יסתיים לעולם לתת לרשות השידור עצמאות עיתונאית אמיתית. בלי הנחות ובלי פשרות ובלי אס. אמ. אסים לאולפן בשידור חי עם לחצים לעוד זמן שידור ולתיקוני נוסח – היישר מפי הלשכה. ולא שהם תמימים השניים האלה – בוז'י וד"ר נחמן – ולא שהם טירונים במבוא להישרדות פוליטית. אך הם יודעים תקשורת והם מבינים שידור ציבורי והם היו שם קרוב לעשייה התקשורתית כדי לדעת כי בלי מרחב עשייה עיתונאי משוחרר מלחצים לא תהיה תמורה לאגרה. וכל המאבק הארוך הזה על רפורמה ובנייה מחדש של כלי תקשורת ממלכתי חיוני מאד – על המחיר הקשה הכרוך במימושו – לא יביא לתוצאה המיוחלת.
בצילום למעלה- השר הרצוג. יו"ר ועדה אקוניס – ועיתונאים – בעת הפגנה למען השידור הציבורי מול הכנסת. כל הזכויות שמורות לצוות המוכשרים מאד של פלאש 90.

0 Responses to “עו"ד בוז'י וד"ר נחמן – תודה”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: