מבחן זליג


בכירי רשות השידור החליטו להטיל על העובד זליג רבינוביץ להרים משימה עיתונאית –הפקתית מאתגרת: להיות ראש צוות הקמה של ערוץ שידור בינלאומי בערבית. ערוץ חדשות-כזה-כאילו שיעשה הסברה.
בג'וב כזה הפרוייקטור הוא גם עיתונאי וגם מי שניתנו בידיו כלים של עיצוב דעת קהל.
עמיתיי בועד אגודת העיתונאים בירושלים – ואני מצטרף אליהם – התגייסו להרמת קול זעקה. הא -כיצד נבחר זליג למשימה שכזאת בחדר סגור ללא מכרז. עלתה השאלה האם שלוחו "הפוליטי" של מאן דהוא הוא האיש שנבחר.
המוחים יודעים היטב כי תמיד אפשר ל"תפור" מכרז ויש היודעים לעשות גם זאת במקצועיות – אך מכרז מחייב לפחות יצירת מראית עין של ניהול תקין.
במליאת ובנשיאות מועצת העיתונות התקיים לאחרונה דיון שבמרכזו עמדה זכותו של דן מרגלית וזכות עמיתים נוספים בטלוויזיה החינוכית מאד להמשיך ולהגיש תכניות ארוח ללא מכרז. בג'וב כזה המגיש והמראיין הוא הרבה יותר ממי שקורא תמליל מוכן. ניתנו בידיו כלים לעיצוב דעת קהל.
רוב החברים במועצה הביעו את דעתם נגד חובת המכרזים ולטובת השיקול העיתונאי המקצועי הטהור הנתון בידיו של העורך הראשי. לו הזכות לבחור מי יגיש וימתג באישיותו את התכנית והרשת כולה.
נמצא מי שפסק כי הכל סגירת חשבונות של האוצר עם מרגלית והתנכלות אישית לו. ללמדך: מול מהלך אישי פוגע מותר ונכון להעמיד מהלך אישי מגן.
ונמצא כי הדיון הציבורי בשתי הסוגיות גם יחד מעוצב ונגזר על פי מידת החיבוב וה-לייק שיש למתדיינים כלפי הפרסונה המגלמת את הנושא העקרוני.
"מידת ה- לייק": היכולת של האיש או האשה בדיון לגייס חברים בעלי השפעה ולהניע אותם לפעולה של מחאה, תמיכה ויצירת דעת קהל.
יש בשורות המקצוע הערכה לדן מרגלית ולדרכו הארוכה בתקשורת הכתובה והאלקטרונית. גם יריבים יודו כי הוא הטביע חותם. יש לו חברים ותלמידים.
זליג רבינוביץ עמד במרכז של מחלוקות עבר ברשות השידור, התקשורת הברנז'אית נוהגת להזכירו כ"עוזר צלם בעבר" וספק אם יזכה אי פעם לפרס על מפעל חיים בכנס אילת.
ועדיין עומדת השאלה: האם מכרז בתפקידי מפתח עיתונאיים בשידור ציבורי שהציבור מאפשר בכספו הוא רעה חולה ומזימה של פקידוסתאן או שהוא צו המנהל התקין?
בכל הקשור לעיתונות הנוצרת בכספו של משקיע ויזם פרטי מסחרי ובכל דור ודור של משפחת מוציאים לאור – זכותו של המו"ל ועומד מטעמו בראש המערכת למנות אם יחפוץ בכך גם את בת אחותו לכל תפקיד. לעריכה, הקמה או הגשה. הוא יכול לקדם. הוא יכול לפטר.
אלא שבתקשורת השואפת לעשיית הון – בשוק הפרטי, התחרותי, זה שבו אם אין לך את זה אתה לא שורד – מוציא לאור ובעל רשת בתחום התקשורת שרוצה לשרוד אינו מקדם את הכתב לעינייני משטרה לתפקיד העורך הראשי רק מפני שהם שניהם שייכים לאותו סניף מפלגה. הוא מחפש כשרונות מקצועיים שיכולים לספק לו את הסחורה מפני שהוא רוצה כסף. זה לגיטימי. המקצוען בעשיית כסף יודע שהוא צריך מקצוען תקשורתי כדי לעשות אותו. הוא מחפש את הטובים ביותר. הוא רוצה הצלחה מוכחת. כך מגיעים עורכים שיודעים את מלאכתם לעמדות השפעה בכירות בתקשורת.
בתקשורת הציבורית וזאת שגוועה ופסה כמעט מן העולם – המפלגתית, התקשורת למען הציבור ומכספו של הציבור – הסיפור אחר. האנשים מגיעים לעמדות הכרעה וניהול בשל כישוריהם . אך העבר הוכיח כי לא קלוטה מן האויר ההשערה שחלקם גוברים בסופו של דבר על אחרים במירוץ לצמרת הקובעת גם בזכות קישוריהם. גם בשל הנכונות לומר כן לזקן זה או אחר.
דוקא בתקשורת הזאת שלא היתה רגילה להיאבק כל שנותיה על תקציבי הישרדות מפני שהם נמצאו לה באגרות כאלה ואחרות – דוקא בתקשורת הזאת מכרז הוא כלי הכרחי. לא בכל הדרגים. לא בכל שורת העשייה. בעמדות מפתח.

כך, בתרחיש דימיוני לפיו העומד בראש מערכת שידור ציבורי הגיע כאמור לאן שהגיע בשל כישוריו וקשריו גם יחד – והקשרים מובילים ללשכה פוליטית בכירה.
עורך שכזה יטה מן הסתם לשדרג אנשים ונשים הקרובים אליו ולמי שהיטיב עימו.
נוכח תרחיש כזה מכרז לבעלי עמדות מפתח בשידור ציבורי הוא תמיד מחסום חלקי למניעת הטיה אישית-פוליטית- קליקאית. מכרז ניתן כאמור לתפירה אך הוא עשוי לייצר הפתעות לטובה. הכל- בתנאי שהרוב המחליט בהרכב שבמכרז הם אנשי מקצוע ולא פקידים אומרי הן בהצגה מבוימת שתוצאתה ידועה מראש.
מבחן זליג מהו? אם יש צורך אמיתי במכרז למי שאוחז בעמדות בכירות של השפעה ויצירת דעת קהל בשידור ציבורי ככלי בחירה בנוסף לשיקול דעתו של העורך הראשי – תחול נא חובת המכרז על כולם. על האהודים ובעלי היכולת לגייס דעת קהל – וכאלה שאינם. עקרון אחד לדן – ולזליג גם.

גילוי נאות ומבהיר: אני חבר בועד אגודת העיתונאים בירושלים ובמועצת העיתונות. האמור לעיל הוא דעתי האישית ואינה מובאת בשם מוסדות נכבדים אלה.
בצילום למעלה: יוסי זמיר מצוות הכשרונות של סוכנות הצילום פלאש 90 קלט את שר הבטחון אהוד ברק בפוזה של צלם עיתונות – מצלם את צלמי העיתונות המצלמים אותו. מתברר כי כב' השר יודע לצלם היטב. כל הזכויות שמורות לפלאש 90.

5 Responses to “מבחן זליג”


  1. 1 ורד ברמן 17 בנובמבר 2010 ב- 9:06 am

    חיים יקירי.
    כמו תמיד בחרת זוית מקורית ומעניינת לתקוף את העיניין אך לצערי הנחת היסוד שלך מוטעית וזאת משום שאינך מצוי מספיק בעיתונות האלקטרונית.
    לכל תפקיד בשידור הציבורי קיים נוהל (או תקן) לגבי הכישורים וההשכלה הנדרשים מהמועמד למשרה.( ולאור הנתונים נערך המכרז ואו ועדות ההסמכה למינהם) רק לא למנחה בטלויזיה!!! וזאת מהטעם הפשוט אין הגדרה ברורה לכריזמה או "עובר מסך" הנדרשים מהמנחה.
    בעבר, לפני שהפוליטקאים ומנהלי המדיה החלו להתערב במי יהיה מנחה, נבחר המנחה ע"י מפיקי ועורכי התוכנית כשלנגד עיניהם עומד רק קריטריון אחד: הצלחת התוכנית. ולכן גם בחרו את המנחה המוצלח ביותר : אם היה חדש לגמרי לאחר מספר טסטים עם מצלמות, ואם כבר הוכיח עצמו בערוץ אחר,גם זה לא נדרש כי המרכולת ידועה.
    גם היום אינני יכולה לתאר לעצמי איך יראה מכרז של מנחה. לא קיים מכרז כזה וטוב שכך.על קידומו של הזליג, קרא את דוחות מבקר המדינה בתקופת בראל ותבין.
    ורד ברמן

  2. 2 אסתי כ. 1 בנובמבר 2010 ב- 8:25 pm

    נו, אתה עם הדיעות הנוקבות שלך ועיני הנץ.
    חזק.
    מומלץ אצלי

    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/511-111.html

    שלך.

  3. 4 חיים שיבי 1 בנובמבר 2010 ב- 8:23 pm

    תודה על הערתך שייקה. ועם זאת אני רוצה להדגיש–יותר מדי נושאים בחלל התקשורתי נחתכים על פי מפתח פרסונלי כשהעקרון נתפר על פי הפרסונה. לפעמים על פי הקבוצה או הקליקה. לא התפלאתי במיוחד כשקראתי כי שלוש קבוצות בצמרת הצבאית בטחונית – לא פחות. שלוש – היו מעורבות בקרבות מסמך הרפז. ואם נחזור לנושא של ערבית או לא – אם ועדת מכרזים מקצועית שהרוב בה אינו מופעל בשלט רחוק תחליט שאפשר להרים את הערוץ הזה עם ידיעתי תורכית בלבד – בבקשה.

  4. 5 שייקה 1 בנובמבר 2010 ב- 10:16 am

    דברים נכוחים מאד אין לי להוסיף אלא פרט המצביע על טיבו של המינוי הזה והא שהממונה על השידור הבינלאומי בערבית אינו דובר את השפה ואינו מכיר צורת אות בה …. הדבר מעיד כאלף עדים על המניעים למינוי תקוותי היא שלא יצא לפועל


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: