אובמה בוא לעיסאוויה



אמש שמעתי קולות זעקה מכיוון הכפר הירושלמי עיסאוויה. ספק כפר – ספק שכונה. חיזיון אור קולי שיגרתי: פעולה של המשטרה או משמר הגבול בשכונה הפלשתינאית שלרגלי קמפוס הר הצופים וליד כפר הסטודנטים של האוניברסיטה העברית – עשר דקות הליכה מן הבית שלי.

ועוד מן השיגרה: אם אני נכנס לשם הלילה לראות מקרוב מאד מה קורה יתכן שלא אצא משם בחיים. השבאב מציב מארבים ומיידה אבנים.

יש שינאה בעיסאוויה. היא צהובה כמו המחסומים החדשים שהציבה שם השבוע המשטרה. בלוקים עבים של בטון צבוע צהוב.

יש מרכיבים של ענישה סביבתית במחסומים האלה. מטרטרים אותם. גם מי שלא נטל חלק בתקיפת כלי רכב ישראלים –גם מי שמנסה לצאת ליום עבודה שליו – נענש.

מחסום כזה לא היה מוצב בפתח של שכונה אחרת בעיר – ללא מחאה משפטית וציבורית.

התשובה העיקרית שלנו למחסומי השינאה שלהם היא מחסום-לימוד-לקח משלנו. אני קורא שהאחראי לבטחון במנהל השכונתי בגבעה הצרפתית קורא לחסום ולסתום כליל את פתח הכפר כך שתושביו לא יוכלו לחצות את הקו שנקרא לו הקו הצהוב. שלא יגיעו אלינו. שיצאו להם מפתח אחר. שלא נראה אותם. עוד גדר אחת.

אני מעריך כי בירושלים מגיע עידן שבו גם גדר לא תועיל עוד.

בטירונות- מפקד המחלקה לקח אותנו לקבור את הברדק. חפרנו עמוק וקברנו כדי לצאת בסוף השבוע הביתה. עכשיו אני שואל את עצמי איפה אפשר לקבור את השינאה. ביני לבין השכונה הקרובה למקום מגורי בירושלים המאוחדת מפרידה תהום והיא הולכת ומעמיקה.

הטיפול "המערכתי" בשכונה הערבית הסמוכה הוא טיפול מן הסוג הבטחוני. ולא שאני מזלזל בו לרגע. כשאני יוצא לטיול עם כלבת הזאב הגמדית שלי- שילוב בין זאבה לבין אלמוני קטן ולהוט – אני לא רוצה מארב סכינים.

הנוכחות המשטרתית נחוצה והכרחית מאד. אם יש ונראה שיש בעיסאוויה גרעין חמאסי מתחזק – הוא טעון טיפול. אבל סל התרופות הבטחוני אינו יכול להיות התשובה האחת והיחידה.

אני לא רואה כח משימה עירוני המתלבש קבע על הכפר הזה ולא רק בנושאי גבייה ואגרות ומיסוי. בנושאים של בדיקת ומיפוי צרכים. אני לא רואה שהמנהל הקהילתי מבצע סיעור מוחות בשאלה האם יש אפשרות להתחלת דיאלוג אחר עם עיסאוויה. בחינוך. בגיוס משאבים משותף לפרויקטים למען הדור הצעיר. בהבאת עמותות של רצון טוב.

הפצע הפתוח הזה הופך להיות ממאיר.

ולא שאי אפשר למצוא ולראות דו קיום באזור. בבריכה המצויינת של מרכז הספורט האוניברסיטאי ע"ש לרנר, בחדרי הכושר ועל המדשאות המטופחות שלו – מדברים ערבית ועברית. במרכז המסחרי של הגבעה הצרפתית – גם ועוד יותר.

ועדיין נותרת השאלה מה עושים עם הדור הצעיר של עיסאוויה. אי אפשר להימלט ממנה. נותנים לדור הזה להתבשל עד טרור בשינאה – או נותנים לו שיעור נוסף בדו קיום שאיננו הצבת מחסומים נוספים בלבד.

כן עיסקת הקפאה עם האמריקנים – לא עיסקה עם האמריקנים – המציאות שבפתח הבית מוחשית תמיד יותר.

אי אפשר להביא את אובמה לכאן. וגם אם יבוא אני לא בטוח שהוא יוכל להניע קירוב לבבות שכזה. הג'וב הזה – כ-ו-ל-ו עלינו. ודוקא הקירוב בין שתי השכונות הירושלמיות הוא עבורי המבחן האמיתי באשר לסיכוי לחיים של שלום ירושלמי ושלום ישראלי-פלשתינאי. אפילו קר.

אני לא רואה תשובות בימין הקנאי או בשמאל המכה קבוע על חטא. אני מחפש את האמצע שאיכפת לו לבדוק האם קירוב אפשרי גם אם הסיכוי לכך – זעום.

סתם אנשים ונשים שמבינים כי אם לא נקבור את השינאה – היא תקבור אותנו.

הצילום למעלה: פעולה בעיסאוויה.

קובי גדעון – מצוות המוכשרים של פלאש 90 -תיעד. כל הזכויות שמורות להם.

7 Responses to “אובמה בוא לעיסאוויה”


  1. 1 עלי מחמוד 12 בדצמבר 2010 ב- 9:00 pm

    שלום לכולם .

    אני תושב עיסאוייה אני בטוח שהתושבים בכפר לא רוצים את כל הבלגן הזה
    והאנשים

  2. 3 טלילה 15 בנובמבר 2010 ב- 6:01 pm

    אכן. אם לא מאוחר מדי.

  3. 4 קרלוס 15 בנובמבר 2010 ב- 5:46 pm

    המעניין כשאתה מציין שבבריכה מדברים עברית וערבית – כוונתך בישובים עבריים מדברים ב 2 שפות. באזורים ערביים מדברים בשפה אחת.

    אני חושב שזוהי התשובה למה שקורה כאן

    ערבים מרגישים חופשי בישראל – לעומת זאת ישראלים לא בדיוק מרגישים כך ביו"ש

    • 5 חיים שיבי 15 בנובמבר 2010 ב- 7:19 pm

      אכן. כתבתי שאני לא יכול להיכנס לעיסאוויה בלילה בלי ליווי מזוין – ואף אחד לא יעלה על דעתו לפגוע בתושב הכפר בלכתו ברחובי. עדיין. וחרף זאת אני רוצה לחפש דרכים לקירוב ולהשקעה בדור הצעיר שם. במילים אחרות – קירוב על בסיס ראיית המציאות כמות שהיא.

      • 6 עדי לוי 18 בנובמבר 2010 ב- 9:16 am

        חיים שלום,
        אני כמו לא מעטים מתושבי הגבעה הצרפתית שותף לדאגה שלך וחושב כי מחסום וכוחות משטרה אינם הפתרון.
        לצערנו המצב בעיסוויה הוא תוצר ישיר של ההתעלמות רבת השנים של הרשויות מן הכפר. העיריה לא הכינה להם תוכנית מיתאר אבל אסרה עליהם לבנות ובכך לא רק שגרמה לכך שכל שהבניה היא בלתי חוקית ולא מתוכננת אלא גם עודדה את פורעי החוק ודיכאה את אלה הרוצים לנהוג ביושר ובהגינות. העיריה הוסיפה חטא על פשע כאשר דחתה לפני כמה שנים מסיבות שאינן מן העניין תוכנית מיתאר שהכינה בהתנדבות קבוצת אדריכלים.
        כחבר בועדה הפיזית של מינהלת השכונה הצעתי שהנהלת המינהלת תפעל בעיריה לטובת הכפר אבל לצערי זה לא נעשה ואם כן אז לא מספיק. אני יודע גם כי בעבר היתה פעילות ברוכה של הרב משה טוטנאור ז"ל מהקהילה הקונסרבטיבית "רמות ציון" יחד עם מוכתר הכפר במגמה לקרב לבבות ולפעול יחד בתחומים סביבתיים.
        הדברים החשובים שכתבת יכולים אולי להוות פתח לחידוש היוזמות הללו גם זו של המינהלת וגם של קהילת רמות ציון. אם תוכל באמצעות הבלוג שלך לעודד זאת אני בטוח שיימצאו רבים מבין תושבי השכונה שיהיו מוכנים לתרום לשיפור המצב ואני בתוכם.
        בברכה
        עדי לוי

      • 7 חיים שיבי 18 בנובמבר 2010 ב- 9:39 am

        תודה לשכני. את המנהלת הזאת צריך להעיר. אי נטילת יוזמה אזרחית בנוסף ובמקביל לפעילות בטחונית נחוצה – היא מחדל.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: