יורדים משרה עכשיו


הניסיון הנמשך לפגוע בראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות ה"אייטם" הלוהט הקרוי שרה וצוות משק הבית – נמאס עלי בענק ולא מהיום. נכון שזה מוכר. אך מי שמבקש ממני אוזן קשבת שיואיל להתמקד בראש הממשלה  – ויש על מי ועל מה לטפס – ולא ברעייתו.

.

נזכרתי בשרה בנסיעה למשרדי הוצאת הספרים "קונטנטו דה סמריק" שערכה לי הרמת כוסית לרגל הוצאת ספרי "המקצוע שנתפש ברשת". הקדשתי לה כמה מילים בספר המוכיחות לי שהסיפור העתיק הזה לא נגמר. אני מביא אותן כאן. 

שרה והילדים בגן-החיות

לעיתים היה בדגש הבהול ורדוף הדד-ליין אחר הצד הרך של החדשות, טעם של הגזמה שהרגיז אותי. כך בשנות שליחותי בוושינגטון (1993-1996) כשעורך ידיעות דאז, אלון שליו, מנהל מוכשר ועורך הגון, תבע לדעת, בשיחת טלפון זועמת, מדוע עדיין לא העברתי את הסיפור על ביקור גברת נתניהו והילדים בגן-החיות של וושינגטון.

שרה נתניהו היתה ונותרה סיפור, וילדי ראש הממשלה הם כמובן נושא לסיקור, וחיות הן תמיד תוספת נופך וצבע שמוכרת עיתונים. אבל באותו יום עבודה של סיקור ביקורו של בנימין נתניהו בוושינגטון התרוצצתי מסביב לשעון כדי להשיג חומר מסוג אחר. מה רוצה ממנו הממשל; כמה ילחצו אותו ולמה; האם יש יוזמות חדשות, אולי גם בנושא חידוש המו"מ הישראלי-סורי; איך מתקבל ביבי הנתפש כנץ והרפובליקני באופיו על-ידי ממשל דמוקרטי שהימר על ערפאת.

אני חייב להודות שעלילות שרה נתניהו וילדיה בגן-החיות לא עמדו בראש סדר העדיפויות שלי. אבל הוראה היא הוראה. גם שרה בגן-החיות סוקרה מיד.

שרה היתה אובססיה נמשכת של ראשי דסק ועורכים. נקודת התורפה של ביבי. שתתחלק על בננה, שתנזוף במישהו בגסות, שתיתפש כשהיא מורה לראש הממשלה לעשות כך או אחרת, שתעליב אם חד-הורית. תן לנו משהו.

נוצר צורך מיידי לפצות את המערכת על מחדל האיחור בדיווח מגן-החיות, באמצעות ראיון עם שרה נתניהו.

להלן קטע מהראיון, 13 בפברואר 1997:

אני: ביל קלינטון אמר פעמים רבות כי הפוליטיקאים שרוצים את ראשו, מרכזים חיצי ביקורת ברעייתו הילארי. נפגשת איתה היום פעמיים. שוחחתן על כך?

שרה נתניהו: כן. היתה בינינו הזדהות מלאה. גם על הביקורת שהיא סופגת כשרוצים לזעזע את בעלה. סיפרתי לה על תוכניות הסאטירה שעשו על הילדים שלי, והיא אמרה לי, "אי-אפשר להפסיק את החיים כתוצאה ממה שהם עושים לנו. אנחנו יודעות את המניעים. לא נסתיר את הילדים שלנו. נחיה חיים מלאים גם אם יגידו עלינו כי אנו משתמשים בילדים שלנו לצרכים פוליטיים." אמרתי לה,"הילארי, אלה בדיוק המילים שלי. זאת מציאות החיים וזה אכזרי. אך שתינו נמצאות במקום שאנו נמצאות בו מתוך זכות ומתוך בחירה."

דסק החדשות בלע את הראיון כחיה מורעבת. סוף-סוף יכולתי להתפנות גם לעיסוק בצד המדיני של הביקור. אך לפני כן לא שכחתי כמובן לדווח כי "הבית הלבן טרח לעדכן כתבים כי יאיר ואבנר נתניהו שיחקו בחדר הסגלגל על ברכיו של הנשיא קלינטון. אבנר בן השנתיים הפך את כל הכרים על ספת האירוח הנשיאותית, אך הנשיא נהנה מאד לשחק עם השניים."

ביומן שניהלתי רשמתי: "מול טד קופל, ביבי השתמש ביעילות רבה בתמליל הקלינטוני. כשנשאל על חדירת התקשורת לחייו הפרטיים השיב כי 'תוקפים את אשתי, לא בהוגנות, ופעמים רבות. זה מרגיז אותי. עיתונאים שאלו על הילדים. למה אני מביא אותם. בנושא הזה ובכמה אחרים – לעזאזל העיתונות. אני אדאג לילדי.'

קופל:  יש האומרים שאתה צריך להוכיח שאתה איש משפחה.

ביבי: אני זקוק לאשתי ולילדים לצידי. אביא אותם לכאן ככל שאוכל, כדי שבעוד עשר שנים הילד שלי לא יסתכל בטלוויזיה, יראה אותי וישאל מי האיש הזה."

 וואלה. אחלה. סבבה. נתניהו ידע תמיד לספק את הסחורה של שורת מחץ אחרונה שעוברת מסך.

הצילום למעלה הוא של מרים אלסטר מצוות המוכשרים של "פלאש 90" * תודה על האישור להעלותו כאן.

קופל:  יש האומרים שאתה צריך להוכיח שאתה איש משפחה.

ביבי: אני זקוק לאשתי ולילדים לצידי. אביא אותם לכאן ככל שאוכל, כדי שבעוד עשר שנים הילד שלי לא יסתכל בטלוויזיה, יראה אותי וישאל מי האיש הזה."

וואלה. אחלה. סבבה. נתניהו ידע תמיד לספק את הסחורה של שורת מחץ אחרונה שעוברת מסך.

4 Responses to “יורדים משרה עכשיו”


  1. 1 יוסי דר 30 בינואר 2015 ב- 11:20 am

    האם אתה באמת מאמין שסיפור הבקבוקים לא שווה התייחסות?

    • 2 חיים שיבי 30 בינואר 2015 ב- 12:55 pm

      התייחסות כן. מינון ודגשים – זה שם הסיפור. אגב – הבקר אני רואה שאסופת הבקבוקים מעלה את הליכוד בסקרים בעוד מפלגתו של אוחנה על הספסל……

  2. 3 חיים שיבי 29 בינואר 2015 ב- 10:50 pm

    דודי בכל סיפור מדיני יש מרכיב פרסונלי אישי. בעגה העיתונאית קראנו לכך "סיפור צבע". שאלת המינון של הצבע בסיפור המדיני תלויה באופיו של כלי התקשורת. במילים אחרות – מה הסיפור המרכזי. מה מסגרת בתוכו. בכל הקשור לשרה נתניהו בהקשר זה – מה שאמור היה להיות סיפור נלווה הפך לעיתים לסיפור מרכזי מאד.

  3. 4 דודי 29 בינואר 2015 ב- 9:33 pm

    לא הבנתי למה רצו שתסקר את הביקור בגן החיות. היה בביקור שם משהו שהציג אותה באור שלילי?


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s





%d בלוגרים אהבו את זה: