"מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת העליון בדימוס, היא גוף שמסמל את אחדות התקשורת ואת השילוביות שלה עם ממסדים חזקים נוספים ששמו להם למטרה להפיל את נתניהו".
כך כותב אמנון לורד בטור דעה ב"ישראל היום". בכ-17 שנות ההתנדבות שלי במועצת העיתונות כנציג אגודת העיתונאים בירושלים לא זכור לי שהתחברתי עם ממסד כלשהו כדי להפיל את נתניהו.
כתבתי איפא רשימת תגובה למדור הדעות ב"ישראל היום". ציינתי כך:
עד כמה שזכרוני העיתונאי אינו בוגד בי לא פעלתי להפלת נתניהו גם לאורך סיקור הזירה הפוליטית עבור "ידיעות אחרונות" ככתב פרלמנטרי ופוליטי וכתב בוושינגטון.
מה באמת מסמלת מועצת העיתונות בהקשר של נתניהו מול "התקשורת"?
מאז שנבחרה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר לתפקיד הנשיאה היא נקטה בעמדה ברורה של קבלת "ישראל היום" לשורות המועצה כקול שווה נוסף במארג תקשורתי המכבד את זכות הציבור לדעת – עובדות ודעות גם יחד. קול שהוא חלק מן הרב גווניות של הדמוקרטיה הישראלית הפעילה.
ועם זאת ברור לכל חברה וחבר במליאת ובנשיאות המועצה כי לאמירות של העומד ליד ההגה נגד התקשורת כולה – כאילו היתה מקהלה של מסר אחד – עלולות להיות תוצאות קשות.
כשאני כותב זאת אני חושב על הכתב בשטח. נע לא אחת בהמון סוער – ימין או שמאל – מנסה לראות ולתעד מה קורה, מנסה לכתוב, להקליט ולצלם ולשגר את דיווחו למערכת גם בזירה אחוזת יצרים ולחזור הביתה בשלום.
הייתי בסרט הזה, אני זוכר היטב כמה קל להפוך כתב בתנועה למטרה. אני מצפה מראש הממשלה לכבד את אלה המביאים את הדיווח מן השטח. גם את העיתונאי החוקר המנסה לאמת עובדות. להצליב מידע. לטפח מקורות. להביא תחקיר שאינו מונע על ידי שאיפה להפיל או לבנות. רק לדווח.
יש כאלה בתקשורת. לא כולם. אך יש כאלה. מועצת העיתונות משולבת באלה הסבורים שיש להגן על העשים את שליחותם נאמנה. השילוב היחיד במועצה שיש לי זכות להיות חבר בה".
עד כאן הרשימה.
להלן תגובת עורך מדור הדעות ב"ישראל היום":
שלום רב
"תודה על הפניה והתגובה על מאמרו של אמנון לורד, אך אין צורך בפרסום המאמר. באם תהיה מעוניין אעביר את הדברים ישירות אל הכותב.
המשך שבוע נעים
עמרי"
תודה עמרי. לאפשר תגובה על תקיפה – אחד מכללי היסוד של עיתונות אתית. אז יש צורך. המשך שבוע יצירתי גם לך.
חיים
צילום דליה דורנר: עמיתי המוכשר הצלם יוסי זמיר / סוכנות "פלאש 90" * תודה על הרשות להעלותו בבלוג זה
חיים שיבי 
אבל במחשבה שנייה אני מוכן להודות שעמדתי מושפעת אולי מהיחס האמביוולנטי שלי כלפי דליה דורנר. מצד אחד היא עמדה בראש וועדה בעניין ניצולי השואה, וכתבה מסמך חשוב מאין כמותו (שני הוריי ניצולי השואה ואני לא אובייקטיבי בעניין הזה) ומצד שני היא נכשלה באמירה אומללה ומזיקה ביותר למוסד בית המשפט העליון שעה שבהיותה כבר
ראש מועצת העיתונות היא טענה בראיון עיתונאי שבית המשפט העליון הוא בית משפט ימני ובגסות רוח די אופיינית היא הביאה כדוגמה את השופטים רובינשטיין ואדמונד לוי בעודם מכהנים בתפקידיהם. אהרן ברק עמל קשות כל השנים לטעון ולהראות שבית המשפט העליון איננו צבוע פוליטית והנה באה אחת מהם ובועטת בגסות בדלי החלב הזה (שלא לדבר על העלבון הצורב שהיא מן הסתם גרמה בכך לשני שופטים מכהנים של בית המשפט העליון ולמעשה בכך היא האשימה אותם במתן פסקי דין לא מספיק "נקיים" אלא מושפעים מעמדות פוליטיות).
חוששני שאתה עושה קפיצות דרך מחשבתיות שאינן עולות מדבריו של אמנון לורד. מי שמואשם ע"י אמנון לורד כמי ששם לו למטרה להפיל את נתניהו הם "ממסדים חזקים נוספים" ולא מועצת העיתונות (או יחידים בתוכה)
אלא שמועצת העיתונות חוטאת, כעולה מדברי אמנון לורד, במה שהוא מכנה "שילוביות" עם אותם "ממסדים חזקים נוספים", כלומר שמבחינה עקרונית יכול בהחלט להיות מצב שלמועצת העיתונות (או ליחידים בתוכה) אין אג'נדה להפיל את נתניהו, אבל העובדה שקיימת זיקה כלשהי (שילוביות) בין מועצת העיתונות לבין אותם ממסדים חזקים עלולה להחשיד את מועצת העיתונות כמי שמאמצת את האג'נדה של אותם גופים להפיל את נתניהו.
ואם להיות קונקרטיים: אני מניח שאחד מאותם ממסדים חזקים שאליהם מתכוון אמנון לורד הוא הממסד המשפטי. ואם מועצת העיתונות תומכת באותם ממסדים, בתור שכאלה, ללא קשר לאג'נדה שלהם (הנטענת ע"י לורד) כי אז עלול הדבר להתפרש כתמיכה גם באג'נדה שלהם (הנטענת ע"י לורד) להפיל את נתניהו.
אמנון לורד בוחר לציין שמדובר במועצת העיתונות "בראשותה של שופטת העליון בדימוס" ולא בכדי. שכן, שופטת העליון בדימוס "באה משם" כלומר היא יוצאת חלציו של הממסד המשפטי, ואם הממסד המשפטי רוצה, כטענת לורד, להפיל את נתניהו כי אז מועצת העיתונות בראשות מי שבא מהממסד המשפטי עלולה להחשד גם היא ככזאת – גם אם אין לה כוונה כזאת. הגשר שבין מועצת העיתונות לבין הממסד המשפטי הוא מטבע הדברים מי שעומד בראש מועצת העיתונות, שכאמור בא מהממסד המשפטי. דליה דורנר היא זו שיוצרת את השילוביות שעליה מדבר אמנון לורד.
משכך, טענתך, כחבר מועצת העיתונות, שמעולם לא פעלת להפלת נתניהו פשוט איננה רלוונטית, שכן אין בה מענה לטענתו של אמנון לורד.
יוסי בקר טוב. מועצת העיתונות איננה תיאטרון בובות שבראשו עומדת נשיאה שעל פיה ישק דבר. היא מורכבת ממוציאים לאור, נציגי ציבור, נציגי איגודי עיתונאים. כ-ו-ל-ם דעתנים מובהקים. יש לי הזכות להיות חבר בצוות תגובות של המועצה שאיננו מהסס להביע את דעתו והיא אינה מוכתבת על ידי כב' שופטת בית המשפט העליון בדימוס – היא מובילה ושותפה ומכבדת בנשיאותה את כולנו.
מועצת העיתונות אינה זרוע ארוכה של ממסד. לא משולבת בממסד. לחבריה המתנדבים בה ולמזכיר הכללי מוטי רוזנבלום מכנה משותף אחד בלבד – הרצון להגן על עיתונות אתית חפשית ולפעמים בועטת כחלק מן השיטה הדמוקרטית במדינת ישראל. משום כך תגובתך שלך אינה רלבנטית משום שאינה יורדת לשורש אופיה של המועצה הזאת ולמניעים מאחורי פעילות חבריה.
מבחינתי, כאיש מהרחוב, מועצת העיתונות זה דליה דורנר (והעובדה שצרפת תמונה שלה בגודל די מוגזם לא עוזרת להפיג את מה שהאיש ברחוב חושב בעניין הזה)