חיים שיבי

נולדתי בספטמבר 1949 בירושלים. המיילד בבית החולים "שערי צדק" היה ד"ר משה ולאך והעזר כנגדו היתה שוועסטר זלמה מאייר. עם צאתי העירה שוועסטר זלמה – על פי מקורות אמינים – כי אני שחור מאד וצורח חזק מדי ועוד הוסיפה ושאלה למה אני בועט.
שלושת האהבות המקצועיות שלי הן עיתונות – ספרות – משפט.
אני בוגר בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. האהבה לעיתונות נולדה בעת עריכת בטאון הסטודנטים "פי-האתון".
משהו בערימות התיקים במזכירות בית המשפט הירושלמי של שנות ההתמחות שיגר אותי ללימודי תואר שני בתקשורת בבית הספר לעיתונות של אוניברסיטת מיזורי בארצות הברית. אך המשפטן שבי ממשיך לתבוע את שלו. אני חבר משלם מס בלשכת עורכי הדין.
עם שובי מלימודים בארה"ב הספיקה לי שנה אחת במשרד ראש הממשלה – סגן מנהל המחלקה להסברה בעל פה – כדי לדעת שאינני הפקיד הממשלתי המצוי.
הייתי כתב "על המשמר" זכרונו לברכה בשטחים.
ב"ידיעות אחרונות" ערכתי ופיתחתי במשך 7 שנים את העיתון המקומי הראשון ברשת המקומונים של העיתון- "קול ירושלים". אחר כך באו שנות כתיבה ועריכה בתחום הפוליטי – בכנסת ובוושינגטון.
דב יודקובסקי, משה ורדי, אדם ברוך – וכמובן נח מוזס – היו המורים שטובים מהם לא ימצאו באוניברסיטאות.
בגיחה לעולם הרייטינג ערכתי והגשתי עם חיים הכט את "הכיסאות", תוכנית טלוויזיה מן הכנסת ששודרה בערוץ 2.
לאחר 27 שנות עשייה עיתונאית פרשתי מ"ידיעות אחרונות"בעידן הקצרצר של רפי גינת כעורך – בינואר 2006. ב-1988 הקמתי עם עו"ד יוסי ריכטר – אז יו"ר הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים את בטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים "הלשכה" והוא היה ונותר "הבייבי" המגזיני שלי כעורך גם היום. את התכנים המבטאים את העשייה ואת רוח המחוז העברתי עם הזמן לרשת באתר המחוז בעריכתי. תודה לועד המחוז בראשות עו"ד אשר אקסלרד – שותף איכפתי ופעיל.
התחושה כי העיתונות כמקצוע – בדעיכה מתמדת – הביאה אותי לפעילות של שנים באגודת העיתונאים בירושלים כחבר הנהלה ועורך אתר האגודה ובנשיאות מועצת העיתונות והתקשורת. בשליחות האגודה קיבלתי על עצמי את אתר המועצה.

משפט של מנהל עיתון לכתבת ותיקה ומקצועית בדיוני ועדה בה נכחתי בניסיון למנוע את פיטוריה – "גם מכוניות משומשות מגיעות למגרש הגרוטאות" – מסביר את המציאות המקצועית של היום וגם את הצורך שלי להיות בחזית הזאת. שאלת הלהיות או לא להיות של המקצוע הקרוי עיתונות בעידן הזנת תוכן ותקשורת שיווקית און ליין – מרתקת אותי במישור הישראלי והבינלאומי.

עיתונות אחרי הכל ועבורי תמיד היא עדיין בלשונו של משה ורדי ז"ל- מי שהיה עבורי בשנות עבודתו כעורך "ידיעות אחרונות"  מורה ומוביל – "מקצוע אהבתנו".
אב לשישה ספרים
"דוגה פרייד צ'יקן" – על יורדים ישראלים בניו-יורק
"חינוכו מחדש של ח"כ קליין" – רומן פוליטי
"מסכת התדמית" – על פוליטיקה, תקשורת והישרדות
"חיה פוליטית" – סיפורים קצרים (זכה בפרס ירושלים לספרות)
"תיק לוין" – רומן פוליטי
"המקצוע שנתפש ברשת"- על עיתונות בעידן האינטרנט